# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/63/5/

וזה בחינת בגדי כהנה שהיה בהם צמר שהם מכפרין עונות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מועד קטן כח.), כי הבגדים של הכהן הם בחינת המקיפין הנ"ל. שהם ההפך מעונות, והם מכפרין כל העונות, כי עקר כפרת כל העונות הוא על־ידי הדעת העליון מאד, שהוא המקיפים של הצדיק הדור שהוא בחינת כהן, שהם בחינת אריכות ימים ושנים, בחינת עולם הבא, שהוא בחינת תשובה, בחינת יום הכפורים, בחינת כתר, ששם נתכפרין כל העונות ונתהפכין שם כל העונות לזכיות, כידוע. וזהו בחינת חוט של צמר שהיה תולה ביום הכפורים, שהיה מלבין העונות של כל השנה, בחינת (ישעיה א, יח): "אם יאדימו כתולע כצמר יהיו", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא סז.), כי צמר כבשים הוא בחינת זקן דקדשה, בחינת (דניאל ז, ט): "ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא", לנקות ישראל מעונות. כי עקר כפרת כל העונות הוא על־ידי המקיפים הנ"ל, שהם בחינת צמר כנ"ל.

וזה בחינת שני כבשים של התמידין שהיו מכפרין כל העונות, כמו שכתב שם רבנו ז"ל, כי עקר הכפרה על־ידי כבשים שהם כבשי דרחמנא, בחינת מקיפים הנ"ל, שזהו בחינת צמר כבשים, בחינת "כבשים ללבושך", כנ"ל.

וזהו שנסמך פרשת בגדי כהנה למצות שמן המנורה, כמו שכתוב בתחלת פרשת תצוה, כי שמן המנורה זה בחינת המקיפים הנ"ל, בחינת (תהלים קד, טו): "להצהיל פנים משמן" וכו', שזהו בחינת חנכה שזוכין על־ידי יום הכפורים, כמו שמבאר שם, עין שם. וזהו בחינת בגדי כהנה שהיה בהם צמר, בחינת לבושין הנ"ל, שהם נמשכין מהמקיפין הנ"ל מבחינת שמן המנורה כנ"ל. ועל־כן הם שמונה ימי חנכה כנגד שמונה בגדי כהן גדול, שעקר כפרת העונות תלוי בו וכל עבודות יום־כפור תלוי בו, כי חנכה נעשה על־ידי יום כפור, דהינו על־ידי כפרת העונות, כנ"ל.

וזה בחינת מה שהיו נוהגין לעשות משתה בגזז הצאן, כמו שפרש רש"י אצל נבל (שמואל־א כה, ח) ואבשלום (שמואל־ב יג, כג), כי גזת הצאן הוא בחינת המשכת המקיפים, שהם בחינת השגת בן ותלמיד, שעל־ידי־זה זוכין להארת הרצון בשעת האכילה דיקא, כי מכלליות בן ותלמיד משם מקבל המלכות הפרנסה וכו', עין שם. ועל־כן היו עושין סעדה אז, כי אז זוכין להארת הרצון בשעת האכילה כנ"ל.

וזה בחינת (ישעיה נג, ז): "וכרחל לפני גזזיה נאלמה" דיקא, כי "רחל לפני גזזיה" - זה המשכת המקיפין, בחינת 'שגוזזין ממנה הלכות', ואזי צריכין לתת סיג לדבריו, בחינת 'סיג לחכמה שתיקה'. וזהו "נאלמה" - בחינת שתיקה הנ"ל. וזהו בחינת העשירות שזוכין על־ידי הצאן בחינת (דברים כח, ד): "עשתרת צאנך", ודרשו רבותינו ז"ל (חלין פד:): שמעשרות את בעליהן, כי עקר העשירות והפרנסה מקבלין על־ידי המקיפין הנ"ל, שהם בחינת צמר כבשים כנ"ל, שמשם מקבלת המלכות הפרנסה, כנ"ל: