# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/63/7/

וזה בחינת (בראשית לח, יג): ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו - 'לגז צאנו' דיקא, כי יהודה ותמר היו צריכין לתקן נשמת ער ואונן שהיו משחיתים דרכם, שזהו העון הגדול בתורה והוא כלל כל העונות, כי עקר כל העונות הם פגם הברית, כמו שאיתא בזהר הקדוש (ויקרא טו:): 'עקרא דיצרא בישא על עריין' וכו' (עקר היצר הרע הוא על עריות). ועקר התקון הוא על־ידי בחינת גזת הצאן, שהוא בחינת המשכת המקיפין הנ"ל, שעל־ידי־זה נתכפרין כל העונות כנ"ל, בבחינת (ישעיה א, יח): ו"אם יאדימו כתולע כצמר יהיו". ועל־כן אז דיקא כשעלה יהודה לגז צאנו - סבב השם־יתברך שיתתקן על־ידי־זה, כנ"ל.

כי ער ואונן היו משחיתים דרכם על הארץ, ולא רצו להוליד בנים להשאיר שארית בארץ, שזהו בחינת בן ותלמיד שצריכין להשאיר אחריו כדי שישאר דעתו בעולם הזה גם אחר מיתתו, והם פגמו בזה, נמצא שפגמו בהדעת הנ"ל, בבחינת בן ותלמיד הנ"ל. ועל־כן היה תקונם על־ידי גזת הצאן דיקא כנ"ל. ואז נולד פרץ וזרח שמהם יצא משיח בן דוד, כי עקר התגלות הדעת הנ"ל יהיה רק בימי המשיח שיבא במהרה בימינו, שאז ידעו הכל כי ה' הוא האלקים ואין שום תכלית בעולם כי אם לעסק בעבודתו יתברך ולשוב בתשובה ולבקש מחילה על עונותיו, כי משיח נקרא על שם שנמשח בשמן המשחה, שהוא בחינת "שמן משחת קדש", שהוא בחינת הדעת הנ"ל, בחינת שמן של חנכה.

ועל־כן קבל דוד מלכותו על־ידי שהיה רועה צאן, כמו שכתוב (תהלים עח, עא): "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו". כי מלכות דוד הוא מלכות משיח שנמשך על־ידי גזת הצאן, כנ"ל, על־ידי המשכת הדעת בהדרגה ובמדה, בחינת 'סיג לחכמה שתיקה', בחינת "וכרחל לפני גזזיה נאלמה", כנ"ל. ובשביל זה נקרא דוד 'יונת אלם' כמו שכתוב (תהלים נו, א): "למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם" וכו'. וכמו שכתוב (שם לט, י): "נאלמתי לא אפתח פי" וכו', כי עקר התקון על־ידי השתיקה, כנ"ל: