# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/64/1/

כי איתא בדברי אדמו"ר ז"ל, שאפלו כשאדם מושך את עצמו מהרע אל הטוב רק כחוט השערה הוא יקר מאד מאד בעיני השם־יתברך, כי מחמת שהאדם בגוף מגשם כל כך בזה העולם הגשמי כל כך, אשר רבו כמו רבו המונעים והמעכבים והמסיתים והבלבולים וכו'. על־כן כל העתקה והעתקה שהאדם ממשיך עצמו מגשמיותו להשם־יתברך ולתורתו, אפלו הוא רק כחוט השערה הוא יקר מאד מאד בעיני השם־יתברך, ובזה ראוי להאדם להחיות את עצמו ולשמח את עצמו אפלו אם הוא כמו שהוא.

והביא שם מעשה על זה מהצדיק שנפל עליו עצבות וכבדות גד ול מאד מאד וכו', שלא היה יכל לשמח את עצמו בשום דבר וכו', כי אם במה 'שלא עשני גוי' וכו' וכו', ואז הראו לו שאינו כדאי אלפים ורבבות עולמות כנגד חוט השערה אחת שהאדם נעתק בזה העולם להתקרב להשם־יתברך וכו'. עין שם כל זה היטב בסוף ספר ספורי מעשיות.