# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/64/10/

וזה בחינת (דברים כג, ו): ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם ויהפך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה וכו'. כי בלעם רצה להסתכל על עונות ישראל, כדי שיוכל לקללם חס ושלום, וכל זה היה עקר כונתו הרעה כשהלך לקללם. כי אף־על־פי שידע שהוא ביד השם־יתברך 'כחמר ביד היוצר', כמו שאמר כמה פעמים (במדבר כב, יח): לא אוכל לעשות קטנה או גדולה מלבי את אשר ישים ה' בפי וכו', והוא היה רואה ומבין בעצמו שאין רצון השם־יתברך לקללם, ואף־על־פי־כן הלך, כי כונתו הרעה היה שעל־ידי שיעורר עונות ישראל, יהיה כביכול השם־יתברך מכרח להסכים עמו לקללם חס ושלום, כי השם־יתברך אוהב משפט כידוע.

וזה שכתוב (במדבר כד, א): "וישת אל המדבר פניו", כתרגומו, וכמו שפרש רש"י, שהסתכל על חטא העגל, וסבר שלגדל עצם החטא - שוב אי אפשר לגלות ולעורר הטוב והזכות שבישראל. אבל "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" (תהלים צב, ז), עד היכן עד היכן מגיעין רחמיו העצומים על ישראל, וברחמיו הנפלאים הפך הקללה דיקא לברכה, כי דיקא על־ידי עצם שנאתו - שרצה לעקר את ישראל לגמרי חס ושלום, על־ידי גדל הקטרוג שרצה לעורר עליהם, על־ידי־זה דיקא התהפך לברכה, כי הוא רצה שהאמות, שהם בלק והמואבים יתגברו על ישראל, כי בשביל זה קראו בלק, ורצה לקטרג עליהם כדי לגרש ישראל מפניהם, אבל תכף נראה טפשותו וסכלותו הגדולה, כי תכף שרצה להכניע ישראל חס ושלום, כנגד המואבים מחמת עונותיהם, תכף נתראה ונתגלה גדל רבוי המעלות טובות שיש עדין לישראל כנגד המואבים וכנגד כל האמות וכנ"ל, ואזי הפך ה' הקללה לברכה, כמו שכתוב: "ויהפך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה וכו' - 'ויהפך' דיקא, כי דיקא על־ידי הקללה שרצה לקללם שישראל יתגרשו חס ושלום מפני שאר האמות, תכף נתראה ונתגלה הטוב שבישראל כנגד האמות כנ"ל, ואז נתעורר זכות גדול על ישראל על־ידי שראו הכל שכנגד האמות הם צדיקים גדולים, ועל־כן על־ידי־זה דיקא נתהפך לברכה, וכנ"ל:

שיך לעיל