# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/64/6/

וְכָל זֶה קִבַּלְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וּמֵהַתּוֹרָה 'אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי' (בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וּמִכַּמָּה תּוֹרוֹת, וּבִפְרָט מִמַּה שֶּׁסִּפֵּר לִי שֶׁדִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹבֵל לְפָנָיו מְאֹד עַל רִבּוּי מַעֲשָׂיו הָרָעִים הַמְכֹעָרִין, כִּי זֶה הָאִישׁ הָיָה חָפֵץ מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְלָצֵאת מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים, אַךְ בְּכָל פַּעַם הִתְגַּבְּרוּ עָלָיו יוֹתֵר, עַד שֶׁעָבְרוּ עָלָיו יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְלֹא זָכָה לָצֵאת מִמַּה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לָצֵאת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, וְחָתַר בְּכָל פַּעַם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְהָיָה קוֹבֵל מְאֹד מְאֹד לְפָנָיו זַ"ל עַל עֲכִירַת מַעֲשָׂיו, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּחָכְמָתוֹ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת: 'אֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר, כִּי כְּבָר כֻּלּוֹ רַע'. וְתֵכֶף נִתְעוֹרֵר הָאִישׁ הַנַּ"ל וְעָנָה וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל: 'הֲלֹא עִם כָּל זֶה אֲנִי מִתְגַּבֵּר לִפְעָמִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל' וְכוּ'. עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר לוֹ: 'הוּא מְעַט דִּמְעַט'. וְתֵכֶף אָמַר לוֹ, שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" וְכוּ'. כָּל זֶה סִפֵּר לִי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְהֵבַנְתִּי כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה הֶחֱיָה אֶת הָאִישׁ, כִּי כְּבָר נָפַל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲיוֹתוֹ בְּשׁוּם דָּבָר, רַק כְּשֶׁאָמַר לוֹ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ רַע, אֲזַי נִתְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ וְהִתְחִיל לְהַרְגִּישׁ מְעַט קְדֻשַּׁת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בּוֹ עֲדַיִן. וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַתּוֹרָה 'אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי' וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי כָּל עִנְיָן הַנַּ"ל מְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה 'אֲזַמְּרָה' הַנַּ"ל, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁאֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר צְרִיכִין לָדוּן לְכַף זְכוּת, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכוּ'. וְכֵן הָאָדָם אֵצֶל עַצְמוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה כְּלָל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, צָרִיךְ לַהֲפֹךְ הַדָּבָר וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי, הַיְנוּ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם כְּבָר הוּא גָּרוּעַ לְגַמְרֵי, וּכְנֶגֶד הַגָּרוּעַ וְהָרַע לְגַמְרֵי - בְּוַדַּאי יִמְצָא גַּם בְּעַצְמוֹ בְּעֹמֶק גְּרִיעוּתוֹ כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְהָבֵן הֵיטֵב כָּל זֶה בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ עַל־יְדֵי־זֶה תָּמִיד: