# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/64/6/

וכל זה קבלתי והבנתי משיחותיו הקדושות של רבנו ז"ל, ומהתורה 'אזמרה לאלהי בעודי' (בסימן רפב), עין שם היטב. ומכמה תורות, ובפרט ממה שספר לי שדבר עם אחד שהיה קובל לפניו מאד על רבוי מעשיו הרעים המכערין, כי זה האיש היה חפץ מאד להתקרב להשם־יתברך ולצאת ממעשיו הרעים, אך בכל פעם התגברו עליו יותר, עד שעברו עליו ימים ושנים הרבה, ולא זכה לצאת ממה שהיה צריך לצאת, אך אף־על־פי־כן התחזק את עצמו ביותר, וחתר בכל פעם להתקרב להשם־יתברך. והיה קובל מאד מאד לפניו ז"ל על עכירת מעשיו, רחמנא לצלן. והשיב לו רבנו ז"ל בחכמתו בתמימות ובפשיטות: 'אין לי עם מי לדבר, כי כבר כלו רע'. ותכף נתעורר האיש הנ"ל וענה ואמר לרבנו ז"ל: 'הלא עם כל זה אני מתגבר לפעמים להמשיך את עצמי לקדשת ישראל' וכו'. ענה רבנו ז"ל ואמר לו: 'הוא מעט דמעט'. ותכף אמר לו, שירגיל את עצמו לילך עם התורה "אזמרה לאלהי בעודי" וכו'. כל זה ספר לי רבנו ז"ל. והבנתי כונתו הקדושה שדיקא על־ידי־זה החיה את האיש, כי כבר נפל בעיני עצמו כל כך, עד שלא היה אפשר לו להחיותו בשום דבר, רק כשאמר לו שהוא כלו רע, אזי נתעורר בעצמו והתחיל להרגיש מעט קדשת הנקדות טובות הנמצאים בו עדין. ואז אמר לו רבנו שילך עם התורה 'אזמרה לאלקי בעודי' וכו' כנ"ל. כי כל ענין הנ"ל מבאר היטב בהתורה 'אזמרה' הנ"ל, שמבאר שם שאפלו רשע גמור צריכין לדון לכף זכות, כי איך אפשר שלא ימצא בו איזה נקדה טובה וכו'. וכן האדם אצל עצמו וכו', עין שם היטב.

הינו כנ"ל, שכשהאדם רואה שמעשיו אינם עולים יפה כלל, רחמנא לצלן, צריך להפך הדבר ויסתכל על עצמו מעבר השני, הינו כאלו חס ושלום כבר הוא גרוע לגמרי, וכנגד הגרוע והרע לגמרי - בודאי ימצא גם בעצמו בעמק גריעותו כמה וכמה נקדות טובות, ועל־ידי־זה יחיה את עצמו, כמבאר שם היטב בהתורה הנ"ל. והבן היטב כל זה בעין האמת לאמתו, באפן שתוכל להחיות את עצמך על־ידי־זה תמיד: