# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/64/7/

וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת נַחֲמוּ אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. כִּי לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, שֶׁקֹּדֶם תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁהוּא קֹדֶם עִקַּר חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מִתְאַבְּלִין הַרְבֵּה עַל הַגָּלוּת וְעַל הַחֻרְבָּן כָּל הַיָּמִים שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים. וּבְתִשְׁעָה בְּאָב מִתְאַבְּלִין מְאֹד וְאֵין מַנִּיחִין תְּפִלִּין, וְתֵכֶף אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב פּוֹסְקִין מִלְּהִתְאַבֵּל, וְאֵין נוֹהֲגִין כָּל הַדִּינִין שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים אַף גַּם מִתְנַחֲמִין הַרְבֵּה הַרְבֵּה, כִּי מַתְחִילִין תֵּכֶף בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב לְהַפְטִיר נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וְכוּ', וְכָל שֶׁבַע דְּנֶחָמָתָא עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ לִכְאוֹרָה, כִּי מֵהָרָאוּי הָיָה לִנְהֹג אֵיזֶה יָמִים אֲבֵלוּת אַחַר גְּמַר הַחֻרְבָּן שֶׁהָיָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְהִתְאַבֵּל עַל עֹצֶם צָרוֹתֵינוּ, וּמַדּוּעַ תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לְהֵפֶךְ?

אַךְ הָעִנְיָן מְבֹאָר עַל־פִּי הַנַּ"ל, כִּי בֵּין הַמְּצָרִים בָּהֶם הַדִּינִין הָיוּ מִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם כַּמּוּבָא, כִּי אָז נִתְעוֹרְרוּ קִטְרוּגִים הַרְבֵּה עַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁגָּרְמוּ שֶׁיִּהְיֶה נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, וּבְתִשְׁעָה בְּאָב הִתְגַּבֵּר הַדִּין בְּיוֹתֵר עַד שֶׁהָיָה אָז עִקַּר הַחֻרְבָּן לְגַמְרֵי, אֲבָל תֵּכֶף שֶׁהִדְלִיק אֵשׁ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ לְהַחֲרִיבוֹ - תֵּכֶף הִתְחִיל הַדִּין לְהִתְמַתֵּק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אֵיכָה רַבָּה ד, טו): שֶׁשִּׁכֵּךְ חֲמָתוֹ בָּאֵשׁ שֶׁהִצִּית אֵשׁ בְּצִיּוֹן וְכוּ'. הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל כד, כא): "גְּאוֹן עֻזָּם מַחְמַד תִּפְאַרְתָּם", וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה סד, י): "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָיוּ מְאִירִין כָּל הַגְּוָנִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין הַכֹּל הָיָה עוֹלֶה לְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְשָׁם הָיוּ נִצְטַיֵּר, וְזֶה הָיָה בְּחִינַת הַגְּוָנִין וְהַצִּיּוּרִין הַנִּפְלָאִים שֶׁהָיוּ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ. כִּי הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יז, ח): "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם" וְכוּ', וּכְתִיב (מְלָכִים-א ח, ל): "אֶת אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה", וְכֵן בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מִתְכַּפְּרִין כָּל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָז הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְפֹאָרִים וּמְהֻדָּרִים עַל־יְדֵי הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כְּשֶׁגָּבְרוּ עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל - נֶחֱשַׁךְ אוֹר הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל מַה שֶּׁגָּבְרוּ הָעֲוֹנוֹת יוֹתֵר וְנִתְמַעֲטוּ הַזְּכֻיּוֹת וְנִתְמַעֵט וְנֶחֱשַׁךְ אוֹר קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ עַד שֶׁגָּבְרוּ הָעֲוֹנוֹת עַד שֶׁנֶּחֱרַב לְגַמְרֵי, וְאָז נֶאֱמַר (אֵיכָה ב, א): "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל", כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם נִתְבַּטֵּל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, כִּי גָּבְרוּ הָעֲוֹנוֹת עַד שֶׁלֹּא נִרְאוּ מְעַט דִּמְעַט מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְנָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ וְכוּ'. אֲבָל תֵּכֶף שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ אֵין לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עוֹד שׁוּם הִתְפָּאֲרוּת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ הֵם כְּכָל הַגּוֹיִם חַס וְשָׁלוֹם. וּכְמוֹ שֶׁסָּבְרוּ הַשּׂוֹנְאִים בֶּאֱמֶת, שֶׁאָמְרוּ אָז (יְחֶזְקֵאל כה, ח): "הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה". וְזֶה הָיָה טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי תֵּכֶף שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִתְחִילוּ לוֹמַר "הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה" - תֵּכֶף וּמִיָּד נִתְגַּלֶּה וְנִתְרָאֶה גֹּדֶל עֹצֶם הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַגּוֹיִם לְבֵית יְהוּדָה, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא, עֲדַיִן נִמְצָאִים בְּיִשְׂרָאֵל כַּמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכַמָּה מַעֲלוֹת רַבּוֹת כְּנֶגֶד הַגּוֹיִם, עַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נִמְתָּק הַדִּין תֵּכֶף וְכַנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אֵיכָה רַבָּה ד, יד): "מִזְמוֹר לְאָסָף", קִינָה לְאָסָף מִבָּעֲיָא לֵיהּ, אֶלָּא שֶׁשָּׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא כִּלָּה אֶת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא שֶׁהֶחֱרִיב אֶת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּאִלּוּ אֵין עוֹד שׁוּם הִתְפָּאֲרוּת מִיִּשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם כְּכָל הַגּוֹיִם חַס וְשָׁלוֹם, תֵּכֶף נִתְגַּלָּה וְנִרְאָה עֹצֶם הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְלֹא כִּלָּה אוֹתָם, וְכַנַּ"ל: