# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1387/64/8/

וזה בחינת תשעה באב שאז נחרב הבית־המקדש שהוא תפארת ישראל כנ"ל, ועל־כן אין מניחין אז תפלין שנקראין 'פאר' (שם כג, יז), כי אז הוא בחינת בטול ההתפארות, שזהו בחינת חרבן בית־המקדש כנ"ל, ואנו יושבין לארץ ודומין על עצם רבוי עונותינו שגרמו להחריב בית קדשנו ותפארתנו, כאלו אין אנו יכולין להגביה ולהרים עצמנו חס ושלום, כי אין לנו במה להחיות עצמנו חס ושלום מעצם רבוי עונותינו, עד שאין אנו יכולין להניח תפלין, כי אין לנו במה להתפאר, אשר כמעט אפס תקוה חס ושלום, כאלו חס ושלום כל אפין שוין, כאלו "ככל הגוים בית יהודה" חס ושלום. ועל־כן אז תכף בתשעה באב לעת מנחה מתחיל ההמתקה, כי אז הוא בחינת הולדת משיח, כמובא. הינו כנ"ל, כי זהו בחינת ירידה תכלית העליה, כי תכף שמגיעים לבחינה הנ"ל שנסתלקו התפלין ונחרב הבית־המקדש, כאלו אין עוד במה להתפאר בישראל, כאלו ככל הגוים וכו' חס ושלום, אזי תכף מתחיל להתגלות ולהתראות רבוי ההתפארות שיש לישראל כנגד הגוים, וכנ"ל.

ועל־כן תכף במנחה של תשעה באב שאז היה עקר החרבן של הבית־המקדש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תענית כט.), לעת ערב הציתו אש בבית־המקדש, אז דיקא מתחיל המתקה גדולה כמובא, ואז דיקא מניחין טלית ותפלין, כי תכף שהתחיל חרבן בית־המקדש שהוא תפארת ישראל וכו' כנ"ל, תכף נתגלה תפארתם כנגד העכו"ם. ועל־כן אז הוא בחינת לדת משיח, דהינו שמתחיל להתנוצץ אור של משיח, כי עקר הגאלה של משיח יהיה על־ידי־זה, על־ידי שהוא ישיג בחינת רבוי החסדים הנפלאים של בחינת עתיק - להסתכל רק על השערות טובות שמוצאין בישראל, וכנ"ל:
