# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/62/1/

והנה הכלל, שעל־ידי 'נעשה ונשמע' זוכין לשמחה, ונעשה ונשמע הם בחינת הכתרים שהכתירו את ישראל בחורב, והם בחינת נסתר ונגלה שהם בחינת תורת ה' ותורתו, בחינת תורה ותפלה, כי ה'נעשה' הוא בחינת נגלה, בחינת תורה, בחינת תורתו, וה'נשמע' הוא בחינת תפלה, בחינת תורת ה', בחינת נסתר, וצריך כל אחד לצאת מדרגא לדרגא, שישתדל לעשות מהנשמע נעשה, מהתפלה תורה, מהנסתר נגלה וכו'. כי בכל עולם ועולם ובכל מדרגה ומדרגה יש בחינת 'נעשה ונשמע', ובחינת הנשמע שבמדרגה זאת או אצל אדם זה - היא בחינת נעשה בחינת נגלה אצל אדם אחר, או מדרגה אחרת הגבה ממנו, וכן מדרגא לדרגא ומעולם לעולם, וכשעושה מהנשמע נעשה מהנסתר נגלה, אז יש לו נשמע אחר גבה ממנו, וכן מעולם לעולם עד אין־סוף, ועין שם כל זה היטב היטב.

ועל־ידי 'נעשה ונשמע' זוכין לשמחה, ועל־ידי שמחה זוכין לעזות בחינת קולות, ועל־ידי עזות נכנסין אל הקדשה ומתקרבין להשבעה רועים, שהם כלליות אמונת ישראל, שהם ממשיכין האמונה לישראל, ועל־ידי־זה ממלאין את הידים, וממשיכין להם הארה מהשבעה רועים, וזוכין לחותם הידין שהוא חותם האמונה, ועל־ידי־זה זוכין לשני החותמות, כי עקר תלוי באמונה וכו'. עין שם כל זה היטב היטב: