# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/62/10/

וזה בחינת (דברים לא, כא): וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו, כי משה רבנו עליו השלום, ראה עד סוף כל הדורות שעתידין ישראל באחרית הימים לירד ירידה גדולה מאד בעקבות משיחא, בבחינת (איכה א, ט): "ותרד פלאים", כמו שכתוב שם: כי ידעתי וכו' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וכו'. ועל־כן כתב שירת האזינו שמדברת מתוכחה, כי כל השירה היא דברי תוכחה שמוכיח את ישראל על מעשיהם, כמו שכתוב שם (דברים לב, כ): כי דר תהפכות המה וכו' וכל הפרשה. ולכאורה קשה, אם כן למה קראה שירה, מה שבח ושיר הוא זאת? וגם איך על־ידי תוכחה זאת, דהינו שירת האזינו, יזכו ישראל שלא תשכח התורה מפיהם לעולם, בחינת כי לא תשכח מפי זרעו ?

אך באמת משה רבנו הוכיחם בבחינה הנ"ל, כי זכה לנעשה ונשמע העליון הנ"ל, ששם נתהפכין כל העונות לזכיות, וכל מה שמוכיחם ומזכיר מעשיהם הרעים - נעשה מזה תורה בחינת מצות, בחינת "ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו" כנ"ל. ועל־ידי בחינה זו יש לישראל קיום אפלו בכל הירידות והנפילות שבעולם. ועל־כן נקראת התוכחה הזאת 'שירה', כי העונות נתהפכין לזכיות ונעשה מהם שיר ושבח ושמחה, כי עקר בחינת השיר נעשה מברור הטוב מן הרע, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימנים נד, רפב), שזהו בחינת עונות נתהפכין לזכיות שהרע נתהפך לטוב. ועל־כן בכח השירה הזאת, דהינו שירת האזינו, שבזה הראה משה רבנו קדם מיתתו עצם כחו והשגתו שזכה לעלות לתכלית רום המדרגה העליונה, עד ששם נתהפכין העונות לזכיות, עד שיכול לעשות מתוכחה על מעשים רעים - יכול לעשות מזה שירה. ועל־כן בכח זה הוא מבטיח לישראל שלעולם לא יתרחקו מהשם־יתברך לגמרי אפלו אם יעשו מה שיעשו, אפלו בתקף ההסתרה שבתוך הסתרה, בחינת ואנכי הסתר אסתיר, וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו, כי על־ידי השירה הזאת, אנו רואים שאין שום יאוש ואין שום נפילה בעולם, כי אם יזכו - יהיו נתהפכין כל העונות לזכיות, כמו שאנו רואין שזכה משה לעשות מתוכחת עונות שירה ושמחה כנ"ל. ועל־כן תמיד אנו יכולין לשוב אל ה' רק שלא נתיאש מלצעק אל ה' תמיד, כמו שאמר רבנו ז"ל כנדפס בסוף ספר המעשיות, עין שם.

ועל־כן בימים הללו של עשרת ימי תשובה וסכות, אנו עוסקין וקורין שירת האזינו, כי אז הם ימי תשובה ואז נעשין מהעונות זכיות, בחינת "סלחתי כדברך" כנ"ל וכל זה בחינת שירת האזינו כנ"ל. ועל־כן מסימת השירה: וכפר אדמתו עמו, כי השירה הזאת הוא בחינת סליחת עונות, בחינת "ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו", כי נעשין מעונות ישראל תורה וכו' כנ"ל: