# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/62/11/

וזה שקורין ספר אלה הדברים שהוא משנה תורה - בסוף סכות, דהינו בליל הושענא רבא, כי בסכות אנו מראין כחנו שפעלנו ביום הכפורים שנעשין מעונות ישראל תורה, עד שאנו יושבין בצלא קדישא, ואנו עושין מפסלת גרן ויקב סכה הקדושה שהיא בחינת 'עונות נתהפכין לזכיות' כנ"ל. ועל־כן בסוף סכות בהושענא רבה, שאז אנו צריכין לגמר החותמות - חותם בתוך חותם (פרי עץ חיים ראש השנה פרק ה), שכל זה תלוי באמונה הנמשכת על־ידי השבעה רועים שהם אשפיזין קדישין שנכנסו בסכה, שזוכין להתקרב אליהם על־ידי עזות דקדשה, שהוא בחינת קולות, שזוכין לזה העזות דקדשה על־ידי שמחה הנעשה מנעשה ונשמע שזוכין לבא לנעשה ונשמע העליון על־ידי הירידה שהוא תכלית העליה, כי העונות נתהפכין לזכיות כנ"ל, כמבאר כל זה היטב במאמר הנ"ל, עין שם היטב. ועל־כן בסוף סכות בגמר החותמות קורין ספר אלה הדברים אשר דבר משה שהוא בחינת דברי תורה הנ"ל, בחינת נעשה ונשמע העליון הנ"ל, שהיא בחינת 'עונות נתהפכין לזכיות' כנ"ל. ועל־ידי נעשה ונשמע הזה זוכין לשמחה וכו', שעל־ידי־זה מתקנין החותמות חותם בתוך חותם, כנ"ל: