# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/62/12/

ועל־כן מיד אחר סכות עושין שמחת תורה, שהיא בחינת (ישעיה לה, י): "ושמחת עולם על ראשם". כי על־ידי נעשה ונשמע שזכינו בכל הימים האלה כנ"ל, שהם עקר בחינת קבלת התורה כנ"ל, על־ידי־זה זוכין לשמחה בחינת שמחת תורה, בחינת "ושמחת עולם על ראשם" הנאמר על שני העדיים, שהם הכתרים שהכתירו את ישראל בחורב מנעשה ונשמע. כי בשמחת תורה 'כדין שויה עטרה בריש כל צדיק', כמו שאיתא בתקונים (תקון כא, נו.), עין שם, הינו הכתרים הנ"ל הנעשין מנעשה ונשמע, שהם עקר השמחה של שמחת תורה, בחינת "ושמחת עולם על ראשם", כנ"ל.

וזה שמסימין התורה בשמחת תורה וחוזרין ומתחילין מיד, כי בכל שנה ושנה צריכין להתחיל את התורה מחדש, דהינו שבכל שנה צריכין לראות להשיג נעשה ונשמע גבה יותר, כי יש 'שבעים פנים לתורה', ואיתא בדברי רבנו ז"ל (סימן ס): שהם בחינת שבעים שנים, כי בכל שנה צריכים להשיג פנים חדשות לתורה מבחינת השבעים פנים, שזהו בחינת נעשה ונשמע מחדש, שהוא להשיג נסתרות שבתורה בכל פעם יותר ויותר כנ"ל. ואנו עוסקין בזה כל השנה כלה, להשיג בכל יום ויום ובכל שבוע ושבוע ובכל חדש וחדש חלק מהתורה, בבחינת נעשה ונשמע, להשיג בכל פעם בחינת נשמע מהתורה, בחינת הנסתר, עד שבגמר השנה ישראל בכלל הם משיגים נשמע חדש, ונעשה מהנשמע נעשה, ואז צריכין להשיג נשמע חדש גבה יותר.

וזהו בחינת סיום התורה ומתחילין מיד. כי סיום זהו בחינת שכבר השיגו התורה בשנה זו, ועשו מהנשמע נעשה, שזה בחינת כלליות התורה מ"בראשית" עד "לעיני כל ישראל", כי בראשית הוא בחינת מאמר השלם, בחינת נשמע, כי בהתחלת התורה אז היא עדין, בחינת תורת ה', בחינת נשמע. ואחר־כך מתיגעין בה וממיתין עצמן עליה עד שמשיגין אותה מנשמע לנעשה ואז נעשית תורתו. וזהו בחינת סיום התורה "לעיני כל ישראל", שהוא בחינת שנעשה מהנשמע נעשה עד שכל ישראל משיגין אותה עין בעין.

וזה בחינת ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל (דברים לד, יב), המורא הגדול זה בחינת נשמע, שהוא בחינת יראה, בחינת 'בראשית - ירא־בשת', כמבאר שם במאמר הנ"ל. וזהו ולכל המורא הגדול אשר עשה משה דיקא, שמשה רבנו האיר עיני בני ישראל, והכניס בהם בחינת הנסתר שיהיה נעשה אצלם מהנשמע נעשה ולכל המורא הגדול, הינו בחינת נשמע כנ"ל. אשר עשה משה - 'עשה' דיקא בחינת נעשה וזה לעיני בני ישראל - שגלה לעין כל בית ישראל את סתרי התורה ועשה להם מהנשמע נעשה, מהנסתר נגלה.

נמצא, שסיום התורה מרמז השגת התורה מנשמע לנעשה. ועל־כן תכף ומיד שמסימין התורה צריכין לחזר ולהתחיל מיד בראשית וכו', כי תכף כשזוכין לעשות מהנשמע נעשה שהוא עיני כל ישראל, אזי יש להם תכף נשמע חדש, שהוא בחינת בראשית, וצריכין תכף לחזר ולהשתדל ולהתיגע לעשות מזה הנשמע החדש בחינת נעשה. ועל־כן מתחילין מיד בראשית שהוא בחינת נשמע החדש שזוכין עתה, שאנו צריכין להתחיל בשנה זאת להשיג הנשמע החדש מנשמע לנעשה, מנסתר לנגלה, מ בראשית שהוא סתום ונעלם עד לעיני כל ישראל שיתגלה לעיני כל ישראל בבחינת נגלה, כנ"ל: