# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/62/13/

ועל־כן אנשי המעמד היו עוסקין בפרשת בראשית ופרשת האזינו, כי הקרבנות מכפרין ונעשין מהעונות זכיות, שזה נעשה על־ידי בחינת נעשה ונשמע שהוא תורה ותפלה כנ"ל. ועל־כן היה בבית־המקדש תורה ותפלה, כי עקר הבית־המקדש נקרא בית תפלה, כמו שכתוב (ישעיה נו, ז): "ושמחתים בבית תפלתי", כי שם היו עולין כל התפלות (רש"י בראשית כח, יז), וכל הקרבנות הם בחינת תפלה שהוא במקום קרבן. ועל־כן שם בבית־המקדש היו הסנהדרין יושבין ועוסקין בתורה, כי הם היו עושין מהתפלה תורה, מהנשמע נעשה כנ"ל. ועל־כן אנשי המעמד היו עוסקין בפרשת בראשית, שהיא בחינת נשמע, לעשות מהנשמע נעשה, מהתפלה - תורה, שעל־ידי־זה עקר סליחת העונות כנ"ל, שזהו בחינת שירת האזינו, שהיא בחינת 'עונות נתהפכין לזכיות', על־ידי כחו של משה שזכה להשיג הנעשה ונשמע העליון כנ"ל (אות י).

ועל־כן נקראים 'מעמדות', כי אין עמידה אלא תפלה (ברכות כו.), וכמו שכתב רבנו ז"ל שם על מאמר רבותינו ז"ל (מגלה כא.): בימי רבן גמליאל היו לומדין תורה בעמידה, עין שם, כי אנשי המעמד היו עומדין על הקרבנות ועוסקין בתורה, והיו עושין מהנשמע מבחינת תפלה, בחינת קרבנות, בחינת עמידה, כי עבודת הקרבנות והתפלה היו בעמידה דיקא והיו עושין מזה תורה, שעל־ידי־זה עקר מחילת העונות על־ידי הקרבנות, כנ"ל: