# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/62/3/

וזה בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי השם־יתברך מסר לנו תורתו בכתב הכלולה מנעשה ונשמע, אבל האדם צריך לילך בכל פעם מדרגא לדרגא ולהשיג חדשות בכל פעם, ולצאת מנעשה ונשמע זה - לנעשה ונשמע גבה ממנו, על־כן לא רצה לכתב ולבאר כל התורה בכתב לבד, רק מסר התורה בכתב ובעל פה, כי תורה שבכתב בכלל הוא בחינת נעשה, כי הכתב הוא בחינת עשיה, ותורה שבעל פה שהיא בחינת מלכות, בחינת תפלה - היא בחינת נשמע, כי עקר תורה שבעל פה הוא מה שהחכמים אמתיים מחדשין בכל דור ודור, שאנו מזהרין לשמע להם, כמו שכתוב (דברים יז, יא): "לא תסור מן הדבר" וכו', וכל החדושים והבאורים שהחכמים דורשין ומחדשין בתורה על־ידי שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם, שהם בחינת תורה שבעל פה, הם בחינת נעשה ונשמע, דהינו שעושין מהנשמע נעשה, כי מתחלה לא הבינו פרוש התורה וחדושיה, ועכשו על־ידי באורם וחדושם - נגלה הפרוש והחדוש מה שהיה נסתר מאתנו מתחלה. נמצא, שתורה שבעל פה היא בחינת נשמע, ועל־כן נתנה התורה בכתב ובעל פה, וכל אחד צריך לעסק בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, כי כל אחד צריך לעסק בנעשה ונשמע, ולעלות בכל פעם מדרגא לדרגא לחדש בתורה ולהשיג הנסתר שבתורה ולעשות מהנשמע נעשה, שזה עקר תורה שבעל פה, כנ"ל: