# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/62/9/

וזה בחינת (במדבר יד, כ) "ויאמר ה' סלחתי כדברך", 'כדברך' דיקא, כי הנשמע שהוא סתרי תורה, הוא בחינת דברי תורה שהם הדברים שסביבות המצוה, בחינת "וידבר ה' אל משה" וכו', כמבאר במאמר הנ"ל. ובחינת הנשמע, שהוא בחינת דברי תורה, הוא בחינת דבקות לאין־סוף, ששם נתהפכין העונות לזכיות כשזוכין להשיג הנשמע, שהוא בחינת דברי תורה, שאז נתהפך הירידה לעליה ומעונות נעשין זכיות כנ"ל. וזהו שאמר השם־יתברך למשה: סלחתי כדברך, 'כדברך' דיקא, כפי הדברי תורה שלך - כן הסליחה, כי משה זכה להשיג בחינת סתרי תורה, שהם בחינת דברי תורה, בחינת נשמע שעל־ידי־זה הסליחה, כי העונות נתהפכין לזכיות כנ"ל.

וזה בחינת (דברים א, א): אלה הדברים אשר דבר משה במדבר בערבה וכו'. ופרש רש"י, שכל מקום שנאמר 'דברי' הם דברי תוכחה, כי שם במקרא חושב כל המקומות שהכעיסו למקום "במדבר בערבה" וכו'. כי איתא בדברי רבנו ז"ל, שאסור לומר תוכחה, דהינו להזכיר עונות ישראל ולהוכיחם עליהם, כי אם מי שיכול להוכיח כמו משה רבנו עליו השלום, שעל־ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב, בבחינת (שיר השירים א, יב): "נרדי נתן ריחו", 'עזב' לא נאמר אלא 'נתן'. נמצא, שמשה רבנו על־ידי תוכחתו שהזכיר עונות ישראל, על־ידי־זה דיקא נתן בהם ריח טוב, כי היה יכל להפך העונות לזכיות, כי זכה לנעשה ונשמע בשלמות, כי השיג בחינת דברי תורה, שהם בחינת נשמע, שעל־ידי־זה העונות נתהפכין לזכיות כנ"ל, וזהו שנקראת התוכחה 'דברי' דיקא.

וזהו אלה הדברים אשר דבר משה וכו' - 'דברים' דיקא, בחינת דברי דיקא, בחינת דברי תורה, דהינו בחינת נשמע, שעל־ידי־זה דיקא היה יכול להוכיח את ישראל ולהזכיר עונותיהם במדבר בערבה וכו', כי על־ידי בחינת דברים, בחינת דברי תורה, בחינת נשמע, על־ידי־זה היה מהפך כל העונות לזכיות. ועל־כן הזכיר שם כל עונותיהם, כי כלם נתהפכו לזכיות על־ידי בחינת הדברים אשר דבר משה, דהינו בחינת דברי תורה, בחינת נשמע, שהשיג שעל־ידי־זה כל העונות נתהפכין לזכיות כנ"ל, שאז דיקא יכולין להוכיח את ישראל כנ"ל. וכן כל הצדיקים שהוכיחו את ישראל נקראת תוכחתם 'דברי', בחינת (קהלת א, א): "דברי קהלת" וכו', כמו שפרש רש"י שם, כי כלם לא הוכיחו את ישראל כי אם בבחינת התוכחה של משה שהיא בבחינת דברי תורה, בחינת נשמע, שעל־ידי־זה נתהפכין העונות לזכיות שעל־ידי־זה דיקא יכולין להוכיח, כנ"ל: