# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/63/2/

וזה מצות כתיבת ספר תורה שמצוה על כל אחד מישראל שיכתב לעצמו ספר תורה, כי כתיבת ספר תורה הוא כדי לזכות לעלות מהמקום לבחינת למעלה מהמקום, כדי לבא להאילן הקדוש הנ"ל, ששם עקר תענוג עולם הבא שזוכין הצדיקים על־ידי מעשיהם הטובים, כי האילן הנ"ל הוא בחינת עץ חיים "מזון לכלא בה", אשר "תחתוהי תטלל כל חיות ברא ובענפוהי ידורן כל צפרי שמיא" (דניאל ד, ט), כמו שמבאר שם בהמעשה הנ"ל, שתחת האילן שוכנים כל החיות בצלו ועל ענפיו שוכנים כל מיני עופות, עין שם. וגדל התענוג שיש שם אין לשער וכו', עין שם. ועקר קבול השכר של הנשמה הוא כשזוכה לבא להאילן הנ"ל, שהוא העץ חיים שהוא למעלה מהמקום ששם עולה הנשמה דרך העץ חיים להתענג על ה', לחזות בנעם ה'" וכו', אשרי הזוכה לזה. וזה העץ חיים הוא שרש התורה שנקראת 'עץ חיים היא למחזיקים בה' (משלי ג, יח).

אבל אי אפשר להגיע להעץ חיים שהוא האילן הקדוש הנ"ל, כי אם על־ידי שהולכין בהדרך ההולך לעץ החיים, בחינת "דרך עץ החיים" (בראשית ג, כד). והדרך הם כל מצות התורה הקדושה שנקראים 'דרך', כמו שכתוב (דברים ה, ל): "בכל הדרך אשר צויתי אתכם תלכו". וכן בפסוקים הרבה.

אבל מחמת שבירת הלוחות נתהוה שכחה, ועל־ידי־זה נתרבו מחלקת בישראל עד שאין הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד (שבת קלט.), ומשם נשתלשל המחלקת הגמור שבכל העולם ובין ישראל בעצמן ובין התלמידי חכמים, בפרט בעתים הללו שנתרבה המחלוקות בעונותינו הרבים. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה מט:): 'בעקבות משיחא חצפא יסגא וכו', אויבי איש אנשי ביתו וכו', וקטגוריא בין התלמידי חכמים' וכו'. וכל המחלקת והשנאות שבעולם שרשו ממחלקת שבקדשה שהיא מחלקת התנאים ואמוראים בדיני ודרכי התורה.

וכל זה הוא בחינת המחלקת שהיה בין הכת הנזכרת שם במעשה הנ"ל בענין הדרך אל האילן הנ"ל, שקצת אמרו הדרך לכאן למזרח ואחרים אמרו הדרך להפך למערב וכו', אבל כל זה נמשך מחמת שעדין לא זכו להשרשים של האילן הנ"ל, שהם בחינת שרשי התורה, שהם המדות הקדושות של האילן הנ"ל, שהם אמונה ויראה וענוה ואמת, וכן כל המחלקת שיש בעולם הכל מחמת הרחוק מאלו המדות הקדושות שאין זוכין להם בשלמות. ועל־כן באמת כאשר טרחו ויגעו הכת הנ"ל, עד שזכו לאלו המדות בשלמות, אזי באו כלם על דעה אחת אמתית שכך היא הדרך כאשר הוא באמת, עין שם: