# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/63/3/

ועל־כן דוד המלך עליו השלום פתח ספר תהלים, שהוא כנגד התורה, כי חמשה ספרי תהלים כנגד חמשה חמשי תורה, פתח בתחלתו במזמור אשרי האיש וכו', שמדבר מהאילן הקדוש הנ"ל משלשת שרשיו שהם אמונה ויראה וענוה ומגוף האילן שהוא אמת. וזהו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים - זה בחינת אמונה, כי עקר בנין וגדול האמונה הקדושה הוא על־ידי עצות שמקבלין מצדיקים, כמו שמבאר בהתורה משפטים - אמונה (בסימן ז), עין שם. וכן מבאר בהתורה 'תקעו אמונה' (בלקוטי תנינא בסימן ה), שעקר גדול האמונה הוא על־ידי עצות, בבחינת (ישעיה כה, א): "עצות מרחק אמונה אמן", עין שם.

ועל־כן ההולך בעצת רשעים הוא נופל לכפירות ולאמונות כזביות, ועליהם נאמר (ישעיה ח, י): "עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל". הינו כי אנו מאמינים בהשם־יתברך והוא יתברך עמנו, שזהו ההפך מעצת רשעים. וזהו (תהלים פג, ד־ו): "על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך אמרו לכו וכו', כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו" וכו'. הינו שכל עצתם של העכו"ם והרשעים הוא כנגד האמונה הקדושה, בחינת "כי נועצו לב יחדיו עליך" וכו', ועל זה נאמר (שם לג, י): "ה' הפיר עצת גוים", שהם הפך האמונה הקדושה. נמצא, שאמונה תלויה בעצות, דהינו כשאין הולכין בעצת רשעים רק לקבל כל העצות מצדיקים, וזה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים - ואז זוכה לאמונה, וזה בחינת שרש האחד של האילן הקדוש הנ"ל.

ובדרך חטאים לא עמד - זה בחינת שרש השני שהוא יראה, שהיא ההפך מחטאים, כמו שכתוב (תהלים ד, ה): "רגזו ואל תחטאו", וכתיב (שמות כ, יז): לבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. וכן בגמרא ובכל הספרים מכנה היראה בשם 'ירא חטא', כי עקר היראה היא יראת חטא.

ובמושב לצים לא ישב - זה בחינת ענוה שהיא הפך הליצנות, כמו שכתוב (משלי ג, לד): "אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן". כי עקר הליצנות הוא מחמת גאות וגסות הרוח, שהוא גבה לב וגדול בעיני עצמו, עד שכל בני העולם הם כלא בעיניו, ומתלוצץ מכל אחד ואחד, כאשר נמצא הנגע הרעה הזאת בכמה בני אדם שמתלוצצים מכל אחד ואחד, בפרט מיראים וכשרים, שמוצאין חסרונות ומומין בכל אחד ואחד, מזה מתלוצץ מתפלתו, ומזה מתלוצץ מלמודו שאינו טוב בעיניו, ומזה מתלוצץ ממשאו ומתנו וכו' וכיוצא בזה בשארי דברים. וכל זה מחמת גסותו שנדמה לו שאין חכם ממנו, וכל העולם צריכים ללמד ממנו. ואלו הלצים מתגברים בליצנותם עד שמחלישים דעת של כמה כשרים, שמפילים אותם מעבודתם על־ידי ליצנותם הרעה, רחמנא לצלן, וכל זה בא מחמת גסותם הרעה כנ"ל. ועל־כן נקראת הליצנות תועבה, כמו שכתוב (משלי כד, ט): "ותועבת לאדם לץ", שזה בחינת גאות וגבהות, כמו שכתוב (שם טז, ה): "תועבת ה' כל גבה לב".

נמצא, שכלל דוד כל השלשה שרשים הנ"ל במקרא זה, שהם אמונה ויראה וענוה, שהם ההפך מ עצת רשעים ודרך חטאים ומושב לצים כנ"ל. וזה כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה וכו', זה גופא דאילנא שהוא אמת, שהיא התורה שנקראת 'תורת אמת', הינו כי זה שזוכה להנצל משלש כתות רעות הנ"ל שהם עצת רשעים ודרך חטאים וכו' שזה זכה בודאי לשלש מדות הנ"ל שהם השלשה שרשים של האילן, על־כן בודאי זוכה לגוף האילן היוצא משלשה שרשים הנ"ל שהוא האמת, שהיא התורה, בחינת כי אם בתורת ה' חפצו וכו'.

וזהו והיה כעץ שתול על פלגי מים. עץ שתול על פלגי מים - זה בחינת האילן הקדוש הנ"ל, שהוא שתול על פלגים העליונים, בחינת (תהלים סה, י): "פלג אלקים מלא מים". וזהו אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. אשר פריו יתן בעתו - זה בחינת אמונה, כי אמונה הוא בחינת כח הגדול וכח הצומח, כמו שמבאר בהתורה של אריכת אפים (בסימן קנה). ועלהו לא יבול - דרשו רבותינו ז"ל (סכה כא:): 'אפלו שיחתן של תלמידי חכמים צריכין למוד', וזה בחינת יראה, כמובן בהתורה 'פתח רבי שמעון' (בסימן ס): שעל־ידי ספורי מעשיות של צדיקים, שזה בחינת ועלהו לא יבול, על־ידי־זה עקר היראה, עין שם. ובודאי זה הצדיק שיש לו כח לבנות ולגלות היראה על־ידי שיחותיו וספורי מעשיו שלו, בודאי הוא מלא יראה, וכל דבוריו ושיחותיו הם באימה ויראה, כי בלי זה - בודאי לא היה לו כח לגלות היראה על־ידי שיחותיו. וכן מבאר בדבריו כמה פעמים, שעקר הדבור הוא מיראה שהיא שלמות הדבור, כמו שמבאר בהתורה "תפלה לחבקוק" (בסימן יט). ועל־כן ועלהו לא יבול - שהוא בחינת שיחת חלין של תלמידי חכמים צריכה למוד - זה נמשך משרש השני שהוא יראה כנ"ל.

וכל אשר יעשה יצליח - זה בחינת שרש השלישי, שהוא ענוה, שהוא משלים כל השרשים, כי 'ענוה גדולה מכלם' (עבודה זרה כ:), שאז גדל האילן שהוא האמת שהיא התורה. וזה בחינת וכל אשר יעשה יצליח - בחינת (תהלים מה, ה): "והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק". ונמצא, שבתחלה זכר דוד המלך עליו השלום אשוריו של האיש שזכה להנצל מהמונעים מהשלשה שרשים הנ"ל, שהם עצת רשעים וכו', ואחר־כך זכר מה שזכה על־ידי־זה, שזכה להתורה שהיא גופא דאילנא בחינת תורת אמת, שהיא בחינת ה עץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו וכו', שכל אלו המעלות הטובות צומחות משלשה שרשים הקדושים הנ"ל, אשרי הזוכה להם: