# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/63/6/

נמצא, ששרש התורה הוא בחינת העץ חיים שהוא האילן הנ"ל, שהוא למעלה מהמקום. ועל־כן באמת אמרו רבותינו ז"ל (בבבא בתרא צט. ומגלה י:): 'מקום הארון והכרובים אינו מן המדה', כי שם התורה, ועל־כן אינו מן המדה, כי הוא בבחינת למעלה מהמקום. וכל הסמוך לארון והלוחות ביותר, הוא ביותר בבחינת מעוט מחזיק את המרבה, כי בין שני בדי הארון שם עמדו כל ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה ה, ז) על פסוק (יהושע ג, ט): "גשו הנה", שצמצם את כלם בין שני בדי הארון, וזה אחד מהמקומות שהחזיק מעט את המרבה. ובבית המקדש עומדים צפופים ומשתחוים רוחים (אבות ה, ה), שזהו גם כן בחינת מעט מחזיק את המרבה. וכן בירושלים לא אמר אדם לחברו צר לי המקום וכו' (שם), זה גם כן בחינת מעט מחזיק את המרבה. וכן כלל ארץ־ישראל נקראת ארץ צבי, מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו, אף ארץ־ישראל וכו' (כתבות קיב.), שכל זמן שישראל ישבו עליה - החזיקה את כלם. וכן לעתיד כשיבא משיח במהרה בימינו, תחזיק את כל ישראל ברוח, ועכשו היא קטנה מאד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ילקוט תהלים רמז תשיט). וזה גם כן בחינת מעט מחזיק את המרבה, כי בכל מקום שיש קדשה הוא בחינת מעט מחזיק את המרבה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. וכל שהקדשה גבה יותר - שם הבחינת 'מעט מחזיק את המרבה' בבחינה גבה יותר בחדוש נפלא יותר, וכן למעלה מעלה עד שמקום הארון אינו מהמדה כלל, זה בחינת למעלה מהמקום לגמרי כנ"ל, כי מקום הארון ששם התורה נכלל בהעץ חיים, שהוא למעלה מהמקום כנ"ל: