# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/64/10/

כי כל זה זוכין על־ידי קדשת ראש השנה ויום הכפורים שהם עשרת ימי תשובה כנגד עשרת הדברות, שהם עשרה מדרגות של נבואה, שעל־ידי־זה זוכין לאמונת חדוש העולם, שהשם־יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות, כמו שמבאר שם. וכנגד זה הם עשרת ימי תשובה, וגמר תקונם הוא ביום הכפורים, ואז נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים למקום הארון והלוחות שהם כלל התורה, בחינת רוח נבואה שמברר המדמה וכו' כנ"ל. ועל־כן אי אפשר לכנס לשם כי אם בקרבנות הפר והשעיר, כמו שכתוב (ויקרא טז, ג): "בזאת יבא אהרן". כי כל הקרבנות הם בחינת ברור המדמה, כמו שמבאר במקום אחר (סימן כה). ועקר הברור בבית־המקדש ששם עומד הארון והלוחות, אבל ביום־הכפורים צריך לכנס למקום הלוחות ממש לבית קדש־קדשים עם דם הפר והשעיר, מחמת שאז צריכין להמשיך מחילה וסליחה לכל העונות, שנמשכין מזהמת הנחש שהיא בחינת בלבול המדמה.

וזה בחינת הקטרת שנכנס בהם לפני ולפנים שהם ריח טוב, כי עקר התקון לזכות לריח טוב, בחינת (שיר השירים א, יב): "נרדי נתן ריחו" וכו', שזהו בחינת ריח הקטרת שמעלין הקדשה מעמקי עמקי הקלפות, עד שכל העונות מעלין ריח טוב, שזהו בחינת חלבנה של הקטרת שמרמז לצרף פושעי ישראל בתפלותינו, כי הכל מתהפך לטובה בכח הצדיקי אמת שיודעין לעשות ראש־השנה ולהתפלל ה'תפלה־בבחינת־דין' הנ"ל, עד שממשיכין כל התקונים המבארין שם, עד שזוכין לקולו של משה שעל־ידי־זה הכל מעלים ריח טוב, עין שם: