# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/64/12/

וזה בחינת כתיבת הספר תורה בקנה ובדיו שחור דיקא (יורה דעה סימן רעא, סעיפים ו - ז) כי עקר הכתיבה הוא לברר המדמה על־ידי בחינת רוח נבואה שבספר תורה הקדושה, והרוח נבואה נמשך מה'תפלה־בבחינת־דין' של הבעל כח, שהיא בחינת מטה עז שבו קרע משה את הים, בחינת (תהלים עד, יג) "אתה פוררת בעזך ים" וכו', כמבאר שם היטב. וזה בחינת הקנה והקלמוס שבו כותבין את הספר תורה, כי הקנה והקלמוס הוא בבחינת "מטה עז" הנ"ל - שעל־ידו נקרע הים כנ"ל, כמו שאיתא בזהר הקדוש: (תקוני־זהר תקון כא, מג.) ובגלותא קדמאה במטה דילך בזע ימא, ובגלותא בתראה בקנה דילך, דאיהי קלמסא, בזע ימא דאוריתא. וזהו בחינת כתיבת כל הספרים הקדושים שהתר עתה לכתב כלם משום (תהלים קיט, קכו): "עת לעשות לה' הפרו תורתך", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (גטין ס.), כי עקר הגאלה תלויה בזה - לבקע ים החכמה על־ידי הקלמוס הכותבת ספרי אמת כנ"ל.

ועל־כן כותבין דיקא בדיו שחור שהוא תכלית הצמצום, בחינת דין, כי הכתיבה נמשכת ממטה עז שהיא 'תפלה־בבחינת־דין' כנ"ל. כי עקר הכתיבה לברר המדמה כדי לזכות לאמונה שלמה להאמין בחדוש העולם כנ"ל. והמדמה שעל ידו האמונה הקדושה הוא בחינת תכלית צמצום השכל, כי הוא בחינת תכלית המדרגה התחתונה של השכל כידוע ומובן שהוא בחינת שחרות, בחינת (שיר השירים א, ה): "שחורה אני ונאוה", כי עקר הנוי והפאר שמפארין ומשבחין ומהדרין אותו יתברך - הוא דיקא על־ידי־זה השחרות והצמצום של המדמה שעל ידו האמונה הקדושה, וכל התגלות כבוד הדר מלכותו, שהוא עקר הנוי והיפי של כל העולם הוא על־ידי־זה, דהינו על־ידי הצדיקי אמת שזוכין לבחינת רוח נבואה אמתית, עד שמבררין המדמה של כל המתקרבין אליהם, שעל־ידי־זה זוכין לאמונה שלמה, שעל־ידי־זה זוכין לגדל ולפאר ולהדר שמו הגדול יתברך, כמו שמבאר שם בסוף, שכל התארים והשבחים הם בבחינת המדמה, כי בפנימיות המח הוא יתברך מפשט מכל השבחים והתארים, עין שם.

וזה בחינת מה ש אסור לגע בספר תורה ערם בלי לבוש המטפחת (ארח חיים, סימן קמז, סעיף א), להורות, שעצם התורה הקדושה שכלולה בו יתברך, כי הוא אחדותו יתברך, אין לנו שום נגיעה מששיות בידינו חס ושלום, ואין לנו בה שום תפיסה בהתורה הקדושה, כי אם דרך כמה לבושים, שכל זה הוא בחינת (הושע יב, יא): "וביד הנביאים אדמה", שפרושו, שהוא יתברך מדמה עצמו על־ידי הנביאים בכמה דמיונות, כדי שנזכה לידע ממנו יתברך, שזהו בחינת ברור המדמה הנ"ל, שעל־ידי־זה עקר האמונה כנ"ל. וכל הדמיונות הם בחינת לבושין, כביכול, כידוע, אבל אסור לגע בידים גשמיים בעצם התורה, כי התורה בעצמה מפשטת מגשמיותנו וכנ"ל, ואי אפשר לינק ממנה כי אם על־ידי כמה לבושים וכנ"ל: