# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/64/4/

וזה כל בחינת ראש השנה ויום הכפורים וסכות עד שמיני עצרת ושמחת תורה, שאז מסימין התורה וחוזרין ומתחילין אותה מיד. וכל הפרשיות שקורין בעתים הללו מדברים מפ טירת משה וצואתו, שקבץ והקהיל כ ל ישראל והודיעם מה שיעבר עליהם עד הסוף, כמו שכתוב: הקהילו אלי את כל ראשי שבטיכם וכו', ואעידה בם וכו', כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וכו', ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו'. כי משה הודיע להם את כל הצרות והגליות שיעברו עליהם והכל בשביל פגם האמונה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עין איכה רבה א, א): 'לא גלו ישראל אלא על שפסקו מהם אנשי אמונה', וכמו שמבאר בדבריו ז"ל כמה פעמים. ובכל הימים הללו מראש השנה ועד שמחת תורה אנו עוסקים בתקון האמונה שהיא בחינת מלכות, שאנו עוסקים לבנותה ולתקנה באלו הימים, כמבאר בכונת האר"י ז"ל. ועל־כן קורין אז אלו הפרשיות שהזהירם משה והוכיחם ביום מותו שהעקר היה על פגם האמונה, כמבאר שם. ורמז להם שעקר התקון על־ידי כתיבת השירה, שהיא בחינת כתיבת ספר תורה, שהיא בחינת ברור המדמה, שהוא תקון האמונה, כנ"ל.

כי מבאר בהתורה הנ"ל, שכל התקונים שהזכיר שם - הכל נעשה בראש השנה ובכל חדש תשרי, עין שם. ועקר התקון הוא בשביל האמונה שהיא יסוד הכל שנעשה על־ידי בחינת רוח נבואה וכו', עין שם, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת קול השיר שיתער לעתיד וכו'. כי תקון ובנין האמונה זהו בחינת תקון ובנין המלכות המבאר בכתבים, שעוסקים בזה לתקן מראש השנה עד שמיני עצרת, עין שם (פרי־עץ־חיים, ראש השנה). כי בראש השנה נברא העולם, כמו שכתוב: "זה היום תחלת מעשיך" (תפלת ראש השנה), כי בו נברא אדם הראשון שהוא כלל העולם שבשבילו נברא הכל, ואם לא היה חוטא אז - היה מתתקן הכל, אך על־ידי חטאו גרם פגמים וקלקולים גדולים, רק על־ידי רחמי השם־יתברך סבב עמו באותו היום שיתחיל לשוב ולתקן מעט, אבל אין התקון נגמר עד (ישעיה כה, ח): "בלע המות לנצח", ובכל שנה צריכין לתקן מראש השנה עד שמחת תורה, אבל גם מראש השנה עד שמחת תורה אין גומרין התקון, רק שמתקנים מעט מעט בכל שנה מראש השנה עד שמחת תורה, כמבאר כל זה בכתבי האר"י: