# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1412/64/5/

ועקר התקון התחיל מאברהם, שהתחיל להמשיך דרך התורה בעולם, כי זכה לרוח נבואה אמתית, שעל־ידי־זה התחיל לברר המדמה להמשיך אמונה בעולם, אבל עקר התקון היה בימי משה על־ידי מתן תורה, שעל־ידי־זה עקר ברור האמונה, ואז תקן העולם בשלמות, עד שאם לא היו חוטאים אחר־כך היה מתתקן הכל, כמו שכתוב (תהלים פב, ו): "אני אמרתי אלקים אתם" וכו'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה לב, א) על פסוק "חרות" וכו' (שמות לב, טז): - 'חרות ממלאך המות' וכו'. אבל על־ידי חטא העגל חזרו וקלקלו והמשיכו זהמת הנחש, שהוא בלבול המדמה, שמשם כל הכפירות שהם פגם האמונה, ואז כמעט נחרב העולם "לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו" וכו' (תהלים קו, כג), ועצתו עמקה היתה ששבר את הלוחות, והשם־יתברך הסכים על ידו, כי ראה שהסטרא אחרא מתגבר מאד, ואי אפשר לתקן בפעם אחת בזרוע, רק צריכין לתקן מעט מעט בכל שנה, ואף־על־פי שעובר על ישראל בכל שנה ושנה מה שעובר בכלל ובפרט, עד שעל־פי הרב מקלקלים בכל שנה הרבה, ובשביל זה באמת מתארך הגלות כל כך, כי לא די לנו בעונות הראשונים כי אם הוספנו עליהם חדשים, אף־על־פי־כן השם־יתברך והצדיקים יגמרו את שלהם לתקן העולם, והתקון הוא דיקא על־ידי בחינת שבירת הלוחות שגרמו שכחה בעולם, שהיא בחינת הסתלקות המחין, הינו שהמשיך זה הדרך בעולם שבכל פעם מתחיל התקון מחדש, ובכל עת שיהיה איזה פגם וקלקול חס ושלום יהיה נמשך שכחה לשכח בכל פעם מה שעובר ולהתחיל בכל פעם מחדש, כמו שאמר אדמו"ר ז"ל (שיחות הר"ן סימן כו) שהשכחה היא תקון גדול בבחינה זאת, עין שם.

וזה בחינת סיום התורה והתחלתה בכל שנה ושנה, והסיום וההתחלה הוא מראש השנה עד שמחת תורה, כי אז עוסקים בהפרשיות שצום בעת הסתלקותו, עד שמסימים בשמחת תורה כל התורה ומתחילין מיד. כי אז בשמחת תורה נגמר התקון שהתחיל בראש השנה, ועקר התקון הוא, שבכל שנה צריכין לסלק המחין שמכבר ולהתחיל מחדש, כי גם בכל יום ויום מתחדשין המחין בבחינת (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך", מכל שכן בראש השנה שהוא תחלת השנה, שכל בקשתנו 'חדש עלינו שנה טובה', הינו שנזכה לשנה חדשה לגמרי, כי בכל שנה מתחיל תקון חדש לגמרי, כי נמשך הארה מהשיר חדש שיתער לעתיד, בבחינת (תהלים צח, א): "מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה", כי השם־יתברך מחדש נפלאות בכל עת, ועקר ההתחדשות נמשך מראש השנה, שאז מחדש השנה והחדש ביחד, ואז נמשך בחינת התחדשות המחין על כל השנה כלה, שנזכה להתחדש בכל פעם ולהתחיל בכל פעם מחדש, ומה שעבר יהיה נמשך עליו שכחה, כדי שלא יוכל להפיל אותו שום דבר, בבחינת (ישעיה מט, טו): "גם אלה תשכחנה" וכו', שדרשו רבותינו ז"ל (ברכות לב:) על חטא העגל שכולל כל החטאים שבעולם. וזהו בחינת התקון של שברי לוחות שגרמו שכחה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ערובין נד.):