# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1552/63/1/

על־פי המאמר "תהלה לדוד ארוממך אלקי המלך" וכו' בסימן י"ב לקוטי חלק א', עין שם כל המאמר מראשו לסופו.

והכלל, כי מחמת שהצדיק האמת שחדש זאת התורה היה מכרח לפל לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה לבחינת "שמאלה" בשעת אמירת תורתו, כדי שעל־ידי בחינת "שמאלה" יקבל שפע ופרנסה לעולם ולהמשיך להם עשר וכבוד, מחמת זה יש בתורתו בחינת (הושע יד, י): "צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם", דהינו שיש בה משמעות טוב ומשמעות להפך, כי המשמעות להפך נמשך על־ידי מה שהיה הצדיק מכרח לפל כחוט השערה לבחינת "שמאלה", כדי להמשיך פרנסה, כי עקר הפרנסה משמאלה כנ"ל. ומחמת זה הלומדים שאינם הגונים - אינם רואים בלמוד תורתו כי אם המשמעות להפך בחינת "ופשעים יכשלו בם", ותורתם היא רק להתיהר ולקנטר. ועל־כן הם חולקים על הצדיקים, כי מחמש אינו נקרא למדן. ועקר הלמדן הוא מתורה שבעל פה, כי מהתורה שבעל פה נעשה אצלו פה לדבר על הצדיק עתק וכו', כי הצדיק האמת כשלומד התורה שחדש התנא או צדיק אחר, אזי נעשה בחינת נשיקין, בחינת אתדבקות רוחא ברוחא, כי שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא (השכינה בין שני צדיקים יושבת), כמו שכתוב (ישעיה ס, א): "צדיקים ירשו ארץ וכו'", עין שם כל זה היטב: