# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1552/63/5/

וזהו מה שאמרו רבותינו ז"ל (מועד קטן כח.): "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא כי אם במזלא תליא מלתא". ואיתא בזהר הקדוש (האזינו רפט.), דהינו במזל העליון שהוא בחינת עתיקא, שם תלויים המזונות. ולכאורה קשה, הלא עקר המזונות והפרנסה הוא משמאל, בחינת "משמאלה עשר וכבוד" כנ"ל. ואיך אמר כאן שהמזונות ממזל העליון, שהוא עתיקא, הלא שם אין שום שמאל כלל, וכמו שאיתא בזהר הקדוש (נשא קכט.): "האי עתיקא כלא ימינא, לית שמאל ולית עשר תמן" (סימן מט). ואיך אמר כאן שהמזונות והעשירות משם דיקא? אך אמת עקר שרש השפע של עשירות ופרנסה הוא רק שם בבחינת עתיקא שהוא מזלא, אבל שם בשרשו אין שיך לקרותו בשם עשירות, כי שם כלא ימין ושם השפע הקדשה כלא חד ואין בה שום ציור. ושם גם השפע של עשירות הוא רק תורה, אור צח ומצחצח. ולמטה כשנמשך השפע אזי כשנמשך השפע לימין ולשמאל, אזי נצטיר השפע בשמאל לעשירות ופרנסה. ומחמת זה צריך הצדיק לפל לבחינת שמאל בשביל פרנסה, אבל תכף כשיפל לבחינת שמאל - תוכל הסטרא אחרא להתגבר ויתאחזו בו חס ושלום, ואזי זה וזה לא יתקים בידו, כי הוא המסית הוא המקטרג וכו' (בבא בתרא טז.), כי אחר־כך ישללו הם בעצמם השפע ממנו ולא ישאר בידו מאומה. בבחינת "וסרתם וכו', ועצר את השמים" וכו', בבחינת (קהלת א, ג): "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש", דהינו חליפי התורה, כמו שפרש רש"י שם, הינו כשאינו עוסק לשמה. וכונתו בתורה בשביל הנאת עצמו, כאשר בא - כן ילך, ומאומה לא ישא בעמלו, ומה יתרון לו שיעמל לרוח, כי העמל שעמל בתורה שלא לשמה - לא די שלא זכה לכתרה של תורה, גם לפרנסה לא זכה וכל ימיו כעס ומכאובים, כי נשאר הפרנסה אצלם חס ושלום, ומאומה לא ישא בעמלו כנ"ל. ואם יעסק בתורה רק לשמה בלי שום שגיאה אפלו דקה מן הדקה, גם־כן לא יהיה לו פרנסה, כי עקר הפרנסה משמאלה. ועל־כן באמת קשה מאד להשיג פרנסה בבחינת 'קשין מזונותיו כקריעת ים־סוף', כנ"ל.

ועל־כן אי אפשר להשיג ולהמשיך פרנסה דקדשה לעולם, כי אם כשהוא צדיק גדול כל כך, עד שיכול לעלות עד עתיקא קדישא, שהוא בחינת המזל העליון ששם שרש כל ההשפעות כנ"ל. ושם כלא ימינא, ואין שם שום חלוק בין ימין לשמאל, וזה הצדיק שזוכה לבחינה זו הוא יכול להכלל שמאלא בימין, כי אף־על־פי שהוא נופל לשמאל - הוא יודע שבאמת גם השמאל הוא ימין, כי הוא יודע שרש ימין ושמאל בשרשם שהוא עתיקא. ששם כלא חד כלא ימינא. ושם עקר שרש ההשפעה. ועל־כן זה הצדיק אינו יורד לשמאל כי אם לציר השפע שם לעשירות, אבל אחר־כך תכף הוא חוזר משמאל לימין וכולל שמאל בימין, וממשיך תורה ופרנסה לעולם בקדשה גדולה, כי הוא מוציא כל העשירות משמאל לימין. בבחינת "ואחרי כן יצאו ברכש גדול", וכמו שכתוב (ויקרא כו, ג): "אם בחקתי תלכו" - על מנת שתהיו עמלים בתורה. 'עמלים' דיקא כנ"ל, לעמל לברר ולגרש אחיזת הקלפות הנאחזין בשמאל מן העסק התורה וכו' כנ"ל, אזי 'ונתתי גשמיכם בעתם', כי עקר הפרנסה על־ידי־זה כנ"ל:

וזהו שנאמר בקריעת ים־סוף (שמות יד, טו): "מה תצעק אלי". ואיתא בזהר הקדוש (בשלח נב:): 'בעתיקא תליא מלתא', הינו שאי אפשר לזכות לקריעת ים־סוף, דהינו לעבר ים החכמה בשלום ולהמשיך פרנסה. בחינת 'קשין מזונותיו' וכו', ולהנצל מן המים הזידונים, שהם הקלפות והפניות כי אם על־ידי בחינת עתיקא, שהוא כלא ימינא. שעל־ידי־זה נכלל שמאל בימין, שעל־ידי־זה זוכין לפרנסה דקדשה שהיא בחינת קריעת ים־סוף, כנ"ל: