# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1552/63/6/

וזה בחינת (שמות יג, יט): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" וכו'. כי בכל דור ודור, זה הצדיק שעוסק בתורה - צריך לדבק עצמו בהצדיק שגלה זאת התורה שהוא בחינת נשיקין, בחינת אתדבקות רוחא ברוחא, שזהו בחינת מה שלקח משה, שהוא בחינת הצדיק הדור, את עצמות יוסף, שהוא בחינת הצדיק העליון כנ"ל. וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה יג.): "חכם לב יקח מצות" (משלי י, ח), שכל ישראל עסקו בבזה ומשה עסק בעצמות יוסף. כי משה עסק בעצמות יוסף זה בחינת אתדבקות רוחא ברוחא, התקשרות הצדיק התחתון שבזה העולם בהצדיק העליון שהוא הצדיק שכבר נסתלק כנ"ל. ואז המשיך משה גם השפע של פרנסה על־ידי בחינת שמאלה כנ"ל. ועל־ידי־זה עסקו כל ישראל בבזה, דהינו שזכו גם לשפע של עשירות על־ידי משה וכנ"ל, כי על־ידי שנזדככו ישראל בגלות מצרים, שזהו בחינת מה שנופל הצדיק לפה של הלמדן, שהוא מכון גדול מאת השם־יתברך כמבאר שם. והצדיק מעלה השכינה מגלות על־ידי־זה ומהפך הצרופים רעים להלכות כנ"ל, שזה בחינת עלית ישראל, שהוא התורה שבעל פה, מגלות מצרים, מגלות הדבור, הינו מגלות שבפה הלמדן. ואזי כשהצדיק נזדכך שם בפיו וזוכה לעלות משם בשלום, בבחינת יציאת מצרים כנ"ל. אז זוכה גם לשפע של עשירות, בחינת "ואחרי כן יצאו ברכש גדול", כי הצדיק המתיק בחינת שמאלה, וזכה לברר ולזכך בחינת שמאלה מהקלפות שנאחזו בהם, שמשם באו הדבורים רעים של המתנגדים, הוא המתיק כל זה והפך הצרופים לטוב, והמתיק בחינת שמאל ונכלל בימין, שעל־ידי־זה נמשך הפרנסה כנ"ל, בחינת "ואחרי כן יצאו ברכש גדול", כנ"ל: