# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1552/63/7/

ועל־כן אסור ללמד תורה בשכר, ועקר האסור בתורה שבעל פה, כדי שלא יתאחז בחינת "שמאלה" חס ושלום, שעקר אחיזתה בתורה שבעל פה כנ"ל, כי כשעוסק בתורה בשכר, הינו בשביל ממון - בזה יתאחזו חס ושלום החיצונים, הנאחזים בבחינת "בשמאלה עשר וכבוד" כנ"ל. כי אף־על־פי שבהכרח לפל קצת מעט לבחינת שמאלה הוא רק דק מן הדק, אבל כשיעסק בשביל ממון ממש לקבל שכר על הלמוד - בזה יתאחזו מאד חס ושלום, וזה וזה לא יתקים בידו כנ"ל.

על־כן צריך ללמד רק בחנם, והפרנסה ממילא תבא. על־ידי הצדיק הדור האמתי שזוכה להמשיך הפרנסה ממזל העליון. ובוקע 'ימא דאוריתא' (ים התורה) לפני ישראל. וישראל עם קדוש צריכין להאמין בהצדיק האמת, בבחינת (שמות יד, לא): "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", הנאמר בקריעת ים־סוף. ועל־ידי־זה זכו להתגלות התורה ולפרנסה, כי בודאי לאו כל אדם זוכה לשתי שלחנות, כי 'קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים־סוף' כנ"ל, ואיך יזכה אדם בכחו לקריעת ים־סוף. על־כן אנו צריכין רק לסמך על צדיקי הדור האמתיים, להאמין בהם, כי הם בחינת משה, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה. ועל־ידי האמונה לבד, יכולין לזכות לתורה ולפרנסה, שהוא בחינת קריעת ים־סוף.

כי עקר בחינת קריעת ים־סוף לכלל ישראל היה על־ידי האמונה, כמו שכתוב (שמות יד, טו): "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו", כמו שפרש רש"י שם - כי אין הים עומד בפניהם, כי כדאי הם והאמונה שהאמינו בי לבקע הים בפניהם, כי על־ידי האמונה בה' ובהצדיק האמת - יכולין לזכות לתורה ולפרנסה ממזל העליון אף־על־פי שאינו זוכה לזה בכחו, אף־על־פי־כן יכול הצדיק האמת להמשיך לו כל אלו ההשפעות על־ידי האמונה הגדולה שיש לישראל בה' ובצדיקי אמת, בחינת "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" כנ"ל, אמן ואמן: