# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/1552/63/8/

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים נ:): 'לעולם יעסק אדם בתורה אפלו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה'. כי בהכרח צריך שיהיה לו איזה פניה דקה בחינת שלא לשמה בשביל להמשיך פרנסה לעולם, אבל אחר־כך תכף חוזר ללשמה, בחינת 'שור מהאי להאי' כנ"ל. וזהו 'שמתוך שלא לשמה בא לשמה', כי אחר־כך בודאי חוזר מיד ללשמה כנ"ל. ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (ברכות יז:): 'הלומד תורה שלא לשמה נוח לו שנהפכה שליתו על פניו', כי בודאי זה שעוסק שלא לשמה ממש, בשביל שיתקרי רבי להתיהר ולקנטר - בודאי נוח לו שלא נברא, כי אינו רואה רק המשמעות להפך של בחינת "ופשעים יכשלו בם", רק אם עקר כונתו בעוסקו בתורה הוא בשביל השם־יתברך רק שבאים עליו פניות של שלא לשמה, על זה אמרו רבותינו ז"ל 'לעולם יעסק אדם בתורה אפלו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה'. כי זה יחזר בודאי מבחינת שלא לשמה לבחינת לשמה על־ידי כח הצדיק האמת, שהוא דולג וקופץ תמיד בעת תורתו מבחינת שלא לשמה לבחינת לשמה, בחינת 'שור מהאי להאי' כנ"ל, שזהו בחינת שמתוך שלא לשמה בא לשמה כנ"ל:

הלכה ד' בהלכות מלמדים ותלמוד תורה הלכה ד:

הלכה ה' בהלכות שבועות הלכה ב' (אות כו):