# הלכה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/2535/62/

על־פי ה מאמר "וביום הבכורים" המתחיל "ואת הערבים צויתי לכלכלך" וכו', המדבר מצדקה בלקוטי תנינא סימן ד', עין שם היטב.

שעל־ידי צדקה מעלין ומתקנין פגם הדעת של זקני הדור שאין להם שלמות, ועל־ידי־זה מכניעין מצח הנחש ומתגבר מצח הרצון, ואזי נשמע קול הקריאה של יום טוב וכו', ואזי נתגלה הרצון, ועל־ידי התגלות הרצון נעשה יראה, ועל־ידי היראה נעשה כלי לקבל את החסד. ואזי כששופע החסד - אין צריכין לעשות שום מלאכה ומשא ומתן, כי נתקים העולם בחסדו, ואזי נתקים (ישעיה סא, ה־ו): "ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם, ואתם כהני ה' תקראו", 'כהני ה'' דיקא, בחינת חסד וכו'. וכל זה נעשה על־ידי הצדקה. נמצא שתועלת הצדקה גדול מאד, כי על ידה אין צריכין לעשות שום עסק ומלאכה כנ"ל, כי העסקים והמלאכות שהם בשביל צרכי הגוף הם מבטלין מאד מעבודתו יתברך, ואף־על־פי שהם גם כן עבודת הבורא וכו' וכו', אף־על־פי־כן כששופע חסדו יתברך - אין צריכין לשום עסק ומלאכה וכו' כנ"ל, עין שם כל זה היטב:

והנה אנו צריכין להמשיך עלינו תמיד ההנהגה זו של לעתיד לבא, שאז יתקים העולם בחסדו ולא יצטרכו לעשות שום עסק ומלאכה, כי הל"ט מלאכות, אף־על־פי שהם גם כן עבודת הבורא, כמבאר שם במאמר הנ"ל, אף־על־פי־כן הם סכנה גדולה, וצריכים ברור גדול מאד שיהיה בקדשה, כי עקר זהמת הנחש - הוא נאחז מל"ט מלאכות כידוע וכמבאר בדברי רבנו ז"ל בכמה מקומות (סימנים לח, נו).

ואפשר שזה גם כן בכלל דברי רבנו ז"ל, שבאר שם במאמר הנ"ל בעצם מעלת הצדקה, שעל ידה זוכין להנהגה של לעתיד שיתקים העולם בחסדו, ולא יצטרכו לשום עסק ומלאכה מל"ט מלאכות, ובאר שם בתחלת המאמר: אף על־פי שהם גם כן עבודת הבורא, כי ל"ט מלאכות הם בחינת מלאכת המשכן וכו' אף־על־פי־כן אם היה שופע עלינו חסדו לא היינו צריכים לכל זה וכו', עין שם היטב.

ולכאורה קשה קצת בדבריו, מה תרץ על הקשיא שהקשה בעצמו על דבריו - אף־על־פי שהם גם כן עבודת הבורא, ואם כן מה אכפת לן שאנו צריכין לעסק במלאכות ומשא ומתן מאחר שהם גם כן עבודת הבורא יתברך, ומה זה התרוץ על קשיא זו מה שסים אף־על־פי־כן אם היה שופע חסדו לא היינו צריכים לכל זה וכו', עין שם. כי עדין קשה, ומה אכפת לן אם אנו צריכים לזה לעסק במלאכות ומשא ומתן - מאחר שהם גם כן עבודת הבורא?

אך באמת כונתו, כי בודאי אף־על־פי שהעסקים הם גם כן עבודת הבורא, אף־על־פי־כן בודאי העבודה של תורה ותפלה ודבקות הבורא יתברך כמו שיהיה לעתיד - הוא בודאי גבה ביותר מהעבודה של קיום העולם, דהינו העבודה שיש בעסק הל"ט מלאכות, ובפרט על־פי הנ"ל, שהל"ט מלאכות הם סכנה גדולה מחמת שנאחז שם זהמת הנחש. על־כן צריכין להשתדל לזכות להנהגה של לעתיד שיתקים העולם בחסדו, ואז יתבטלו הל"ט מלאכות לגמרי מישראל, כמו שכתוב (ישעיה סא, ה): "ועמדו זרים" וכו'. ואז יתבטל זהמת הנחש לגמרי, ובשביל זה אנו צריכים לברר כל הדברים מבחינת הל"ט מלאכות, שהיא בחינת ההנהגה של עכשו: