# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/2535/63/1/

והיוצא משם לעניננו, כי על־ידי הדבור דקדשה בתורה הקדושה על־ידי זה מקררין חמימות הלב שלא ישרף את האדם חס ושלום, בבחינת מה שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר, תקון יב, כח.): 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא'. כנפי ראה זה בחינת התורה, ששם רוח אלקים מרחפת לקרר חמימות הלב דלא יוקיד כל גופא חס ושלום, בבחינת (בראשית א, ב): "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", כי ראה דא מיא דאיהו אוריתא, כי כשהאיש הישראלי בוער בלבו להשם־יתברך - היה יכל לאוקיד כל גופא, כי תבערת הלב של איש הישראלי להשם־יתברך הוא בלי שעור, עד שמגדל ההתלהבות היה אפשר לאוקיד כל גופא, אבל כשיתלבש באותיות התורה, על־ידי־זה מקרר לבו על־ידי דבורי התורה שהוא כנפי ראה דנשבא על לבא וכו' כנ"ל. וכן חס ושלום להפך, כשבוער חס ושלום אל תאות עולם הזה - היה גם כן אוקיד כל גופא חס ושלום. אבל על־ידי דבורי התורה הקדושה נצל מתבערת הלב, כי התורה הוא בבחינת כנפי ראה דנשבי על לבא דלא יוקיד כל גופא חס ושלום, הן על־ידי רבוי התלהבות ותבערת הלב להשם־יתברך חוץ מהשעור, הן על־ידי רבוי תבערת הלב אל התאות, כי התורה מרחף על הלב ומציל משניהם וכו', כנ"ל: