# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/2535/63/10/

לענין שצריכין לצמצם רבוי ההתלהבות, כי מחמת רבוי ההתלהבות אין יכול לעשות כלל, כנ"ל. וזהו (דברים ל, יב): לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וכו'. ופרש רש"י: 'שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה', ולא מעבר לים וכו'. הינו כנ"ל, כי לפי רבוי ההתלהבות של הלב שבוער מאד להשם־יתברך עד לשמים - אין מספיק לו שום עבודה שבעולם שאפשר לו לעשות, כי נדמה לו שעדין אינו יוצא כלל, ומחמת זה אינו עושה כלל חס ושלום, כנ"ל.

ועל זה הזהירה התורה הקדושה המורה לנו דרך החיים: לא בשמים היא - כי אין הקדוש־ברוך־הוא בא בטרוניא עם בריותיו (עבודה זרה ג.), ולא נתנה תורה למלאכי השרת, כלומר שאין הדבר כמו שנדמה לך שאין אתה יכול לעבד השם־יתברך כי אם כשתעלה לשמים, שתעשה עבודות שאין בידך לעשות שהם גבוהים ממך כגבה שמים. וזהו שפרש רש"י: 'שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה', הינו שבודאי האמת הוא כמו שנדמה לך, כי בודאי אפלו אם לא היה אפשר לקים את התורה כי אם לעלות לשמים, הינו לעשות עבודות גבוהות מאד תכף, שהם בחינת שמים - בודאי היית צריך לעלות אחריה, כי בודאי ראוי לאדם לעבד את השם־יתברך בתכלית תכלית מדרגה העליונה הנקרא 'שמים'.

אבל השם־יתברך "חפץ חסד הוא" (מיכה ז, יח), והוא "יודע יצרנו כי עפר אנחנו" (תהלים קג, יד), ו"יצר לב האדם רע מנעריו" (בראשית ח, כא), ואי אפשר לכל אדם להתחיל תכף בעבודות גבוהות לשמים. ואפלו לאחר ההתחלה - לאו כל אדם זוכה אפלו בסוף ימיו לעבודות גבוהות, ואם כן חס ושלום, אם לא ירצה השם־יתברך לקבל העבודות פשוטים של סתם אנשים כשרים, אם כן אבדה התקוה חס ושלום של רב העולם, אבל באמת אין התורה בשמים דוקא, דהינו שלא יהיה אפשר לזכות להתורה כי אם על־ידי מדרגות גבוהות בחינת שמים, כי לא בשמים היא וכו'.

וסים המקרא: כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו. הינו כי 'אין הקדוש־ברוך־הוא בא בטרוניא עם בריותיו', ואין הקדוש־ברוך־הוא חפץ מהאדם שיעלה לשמים, דהינו שיעשה עבודות גבוהות דוקא מה שאין בכחו לעשות, רק השם־יתברך חפץ מהאדם שיעשה מה שאפשר לו לפי מדרגתו, דהינו שילך מדרגא לדרגא, בבחינת (בראשית כח, יב): "סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה" - שצריכין לילך מדרגא לדרגא. נמצא שאין האדם צריך כי אם לעבד את השם־יתברך לפי מדרגתו, דהינו שימשך עצמו מעט מעט, כמו שאנו מבקשין בכל בקר: 'שתרגילנו בתורתך' – 'שתרגילנו' דיקא כנ"ל. נמצא שאין האדם צריך כי אם להתקרב ולעלות להמדרגה הקרובה אליו מאד כנ"ל.

וזהו לא בשמים היא וכו' שאין אתה צריך לעלות לשמים, כנ"ל. כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו - כי באמת התורה והעבודה שאתה צריך לקים כפי רצונו יתברך - הוא קרוב אליך מאד, כי אין אתה צריך רק להתגבר, לעלות ממדרגה למדרגה הסמוכה שהיא קרובה אליך מאד, ועל זה אתה מזהר: בפיך ובלבבך לעשתו, דהינו על־ידי דבורי תורה ותפלה, שהם מקררין חמימות הלב משני הבחינות הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לעשות ולקים את כל התורה ולעלות מדרגא לדרגא הסמוכה, בבחינת כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו כנ"ל, דהינו הדבר שקרוב אליך מאד שהוא מדרגה הסמוכה. על זה אתה צריך להתגבר בפיך ובלבבך לעשתו, דהינו על־ידי הדבור פה הקדוש שמקרר חמימות הלב משני הבחינות כנ"ל. שעל־ידי־זה זוכין לעלות מדרגא לדרגא ולעשות את כל דברי התורה הזאת כנ"ל, אמן ואמן: