# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/2535/63/8/

וזה בחינת "חמשים חמשים ללאת" (שמות כו, ה) שהיו ביריעות המשכן. והפרכת המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים היתה נתונה תחת הקרסים המחברים חמשים לולאות הנ"ל. כי עקר תקון הקדשה הוא על־ידי הפרכת המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים, שהוא בחינת צמצום הנ"ל, לצמצם התלהבות הלב שלא יתלהב יותר מדאי - דלא יוקיד כל גופא, שזהו בחינת האזהרה שהזהיר השם־יתברך אפלו את הכהן גדול (ויקרא טז, ב): "ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות" וכו', ופרש רש"י: 'ולא ימות כמו שמתו נדב ואביהוא בקרבתם לפני ה' וימתו', כי נתלהבו ונכנסו חוץ מהמדה, שעל־ידי־זה יצאה אש מאת ה' ותאכל אותם, בחינת אש הנ"ל של הלב שהיה מוקיד כל גופא אם אין מצמצמין אותו חס ושלום.

וכשזוכין להמשיך על עצמו קדשת הפרכת המבדלת הנ"ל שהוא פרוכתא פריסא, בחינת צמצום הנ"ל, על־ידי־זה עקר התקון. ואז זוכין לצאת מחמשים שערי טמאה לחמשים שערי קדשה, כי עקר יניקת הטמאה הוא מבחינת רבוי אור שגורם שבירת כלים חס ושלום, כידוע, שזהו בחינת "אל תצדק הרבה ואל תרשע הרבה", כנ"ל. נמצא, שעל־ידי הפרכת המבדלת שהיא בחינת צמצום הנ"ל - שלא יכנס לפנים מן הגבול שלו, על־ידי־זה עקר התקון, ואז מכניעין חמשים שערי טמאה ומעלין הטוב שהיה כבוש שם, ואזי נכפלין השערים של הקדשה, בבחינת מאה שערים, בחינת מאה ברכות הנ"ל, בבחינת (בראשית כו, יב): "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", כי זכה להפך מרע לטוב ונעשה מאה שערים, וכנ"ל.

וזה בחינת חמשים חמשים לולאות שביריעות המשכן, שהם מכונין על הפרכת המבדלת הנ"ל, כי על־ידי הפרכת המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים, הינו צמצום הנ"ל, על־ידי־זה נכללין חמשים לולאות שביריעות החיצונות, שמהם היה יניקה לחמשים שערי טמאה, כשלא היו יכולין להתחבר לחמשים שערי קדשה מחמת רבוי אור, וכנ"ל. אבל על־ידי הפרכת המבדלת שהוא התקון, כי צמצום האור הוא עקר התקון, כידוע (עין עץ חיים, שער א). ואז יכולין לקבל ולהתחבר חמשים לולאות שביריעות החיצונות בחמשים לולאות שביריעות הפנימיות המכסות את קדש הקדשים, ואז נעשה המשכן אחד, בבחינת (שמות כו, ו): "והיה המשכן אחד", כי נתבטל יניקת הטמאה ונעשה בחינת מאה שערים של הקדשה שהם לולאות שבשני החוברת, וכנ"ל, וכל זה נתתקן דיקא על־ידי הצמצום האור בהדרגה ובמדה, שהיא בחינת פרכת המבדלת בחינת: "ואל יבא בכל עת אל הקדש אל מבית לפרכת", כנ"ל: