# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/2535/64/1/

על פסוק (תהלים קיט, יט): "נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי", מענין מחאת כפים, עין שם (סי מן מו):

כי יש שלש ידים - 'יד הגדולה' שהוא יד ימין, ו'יד החזקה' שהוא יד שמאל, וכשמחברים הידים - נעשה בחינת 'יד הרמה', וכל יד היא בחינת שם הוי"ה ברוך הוא, יוד אותיות וד' אותיות וכו', ואלו השלש הויות ממתקין שלש אלקים שבגרון וכו'. ועל־כן כשמכין כף אל כף בשעת התפלה - על־ידי־זה נעשה תקון גדול בחינת המתקת הדינים, כי הדבור יוצא מהגרון, שהוא בחינת שלש אלקים, בחינת דינים, ועל־ידי שנתעוררין בידים ומכין כף אל כף, על־ידי־זה נתעוררין בחינת השלש ידים הנ"ל, שהם בחינת שלש הויות, והם ממתיקין השלש אלקים שבגרון שמשם הדבור יוצא כנ"ל. וזהו: "נפשי בכפי תמיד וכו' ו'תורתך ל'א ש'כחתי" ראשי תבות 'שלו', שהוא גימטריה שלש הויות ושלש אלקים, כמובא בכתבים (לקוטי תורה וישב) על פסוק (איוב טז, יב): "שלו הייתי" וכו'. עין שם כל זה היטב: