# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/2535/64/2/

וכל התורה תלויה בזה, כי כלל מצות התורה הוא להמתיק דינים, כי כל אחיזת הסטרא אחרא והיצר הרע הוא מדינים כידוע, שהם נאחזים מסטרא דשמאלא, וכל התורה והמצות הם לבטל אחיזת הדינים - להמתיק הדין הנאחז בשמאל ולאכללא שמאלא בימינא, כידוע.

וזה בחינת תרומות ומעשרות, שצריכין תחלה לתן תרומה לכהן, ואחר־כך מעשר ללוי, ואחר־כך חוזרים ונותנים תרומת מעשר לכהן. כי הנתינה היא בידים, בחינת צדקה, בחינת (דברים טו, ח): "פתח תפתח את ידך לו", ועל־ידי שנותנים אלו השלש מתנות: תרומה ומעשר ותרומת מעשר, על־ידי־זה מתקנין בחינת ידים הנ"ל, כי תרומה לכהן - זהו בחינת יד ימין שהוא חסד, בחינת כהן איש החסד. ואחר־כך מעשר ללוי - זהו בחינת יד שמאל, שהוא סטרא דלואי שהוא בחינת שמאל דקדשה, כידוע (זהר חלק א' רסו:). ואחר־כך צריכין הלויים לחזר ולתן תרומת מעשר לכהן, כדי שהשמאל יהיה נכלל בימין, שזהו עקר תקון ההמתקה, בחינת התחברות הידים. נמצא, שנעשים ונתתקנים על־ידי שלש מתנות אלו בחינת שלש הידים הנ"ל, והם ממתיקין שלש אלקים שבגרון הנ"ל, שמהם כל הדינים, שזה אנו צריכין להמתיק מהתבואה להוציאה מקללת אדם הראשון שנתקללה האדמה בעבורו.

וכל אחיזת הקללות הוא מהדינים שבגרון, כנ"ל. ועל־כן עקר הקללה היה בענין האכילה, כמו שכתוב (בראשית ג, יז־יט): "בעצבון תאכלנה, בזעת אפך תאכל לחם" וכו'. כי האכילה היא שביעת הגרון, וצריכין ישראל קדם אכילת הלחם הבא מהתבואה להמתיק הדינים שבגרון ששם האכילה והשביעה, על־ידי השלש ידים הנ"ל, על־כן צריכין לתן שלש מתנות הנ"ל, שעל־ידי־זה ממשיכין השלש ידים הנ"ל, להמתיק מהתבואה הדינים שבגרון ששם השביעה והאכילה, כנ"ל: