# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/2535/64/4/

וזה גדל מעלת מצות הצדקה ששקולה ככל התורה כלה (בבא בתרא ט.). ועקר הצדקה לתן לעני הגון, כי הממון בחינת שמאל, כמו שכתוב (משלי ג, טז): "בשמאולה עשר וכבוד". וכשנותן ממונו שהוא בחינת שמאל להצדיק העובד ה' באמת שהוא כלו ימין, בחינת "ארך ימים בימינה", על־ידי־זה נכלל שמאל בימין, שהוא כלל כל התקונים וכנ"ל. על־כן העקר לתן צדקה בכונה זו - כדי להתקרב ולהתקשר להצדיקי אמת שהם בבחינת כלא ימינא, כי כל מה שהצדיק גדול ביותר - הוא נכלל בימין יותר, עד שיש צדיקים בני עליה שהם משיגים אוריתא דעתיקא סתימאה ונכללים שם, ששם כלא ימינא ולית תמן שמאל, כמו שאיתא בזהר הקדוש (נשא קכט.). וכשנותן צדקה לצדיקים כאלו ולהנלוים אליהם, וכל כונתו באמת בשביל קיום התורה כדי להכלל בימין, על־ידי־זה עושה תקון גדול ונחשב כאלו קים כל התורה כלה, כי נכלל בממונו שהוא בחינת שמאל - נכלל עמו בחינת ימין, שזהו כלל כל התקונים, כנ"ל: