# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/2535/64/5/

וזה בחינת (תהלים פח, י): "שטחתי אליך כפי", בחינת (שם קמג, ו): "פרשתי ידי אליך" וכו', בחינת (איכה ג, מא): "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים". שמי שהוא במקום שהוא, כשאינו יודע שום עצה ותחבולה איך להתקרב להשם־יתברך ממקום כזה, אזי צריך להרים ידיו להשם־יתברך, בבחינת (ישעיה סה, ב): "פרשתי ידי" וכו', שמראה על עצם ההשתוקקות אליו יתברך בכלות הנפש, כי על־ידי שמרים ידיו להשם־יתברך שיש בהם ימין ושמאל, על־ידי־זה כולל הכל בימין, על־ידי עצם השתוקקותו בכלות הנפש בהרמת ידיו להשם־יתברך, וכוסף אל התכלית האמתי, ששם כלא ימינא, שזהו עקר התכלית בבחינת (דניאל יב, יג): "ותעמד לגרלך לקץ הימין". ועל־כן על־ידי־זה יכול להכלל בימין מכל מקום שהוא, כי כלל כל מעשי האדם לטוב ולהפך תלויים בהידים שהם כלי העשיה, וכשמרים אותם להשם־יתברך בתשוקה גדולה כנ"ל - הוא כולל כל עולם העשיה שהיא בחינת ידים למעלה למעלה, כי הרצון והתשוקה בהרמת ונשיאות הידים הוא עד אין־סוף. ועל־כן על־ידי־זה יזכה לשוב אל התכלית שהוא כלא ימינא, וכנ"ל: