# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/504/62/3/

ועל־כן איתא בשלחן ערוך, ש המנהג להדר להפריש חלה לכבוד שבת, כמבאר בארח חיים בתחלת הלכות שבת (סימן רמב), [הינו כי באשכנז אוכלין בחל פת עכו"ם, ובשבת מהדרין לעשות עסת ישראל, כדי להפריש חלה לכבוד שבת]. כי שבת קדש היא בחינת הנקדה הקדושה, בחינת (שמות לא טז־יז): "ברית עולם ביני ובין בני ישראל", ושם שורה האהבה דקדשה, שהיא בחינת ענג שבת, בחינת (שיר השירים ז, ז): "אהבה בתענוגים". ועל־כן אכילת שבת קדש יקרה מאד, כי אז האכילה מן הקדשה, מאחר שנתגלה האהבה דקדשה ונתבטלין האהבות הנפולות, כי הששת ימי החל הם בחינת ששה בחינות, בחינת לב הנ"ל, ששורין שם האהבות נפולות, בחינת שבירת לב, ובשבת עולין הששת ימי חל ונמשך עליהם קדשת שבת שהיא בחינת נקדה בחינת יו"ד, ועל־ידי־זה נתבטלין החרפות והשבירות שהיו נאחזין בששת ימי החל. ועין במאמר הנ"ל ענין יו"ד וא"ו הנ"ל. ועל־כן מפרישין חלה, בחינת נקדה לכבוד שבת, כנ"ל: