# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/504/62/4/

ועל־כן נוהגין נשים להפריש חלה, כי בחינת חלה הנתנה לכהן כדי לתקן הלחם שהוא סעדא דלבא כנ"ל - זה בחינת הנקדה של הרב שמאירה בהתלמיד כנ"ל, ורב ותלמיד הם משפיע ומקבל בחינת איש ואשה, בחינת (תהלים מט, ד): "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות", וצריך אתערותא דלתתא תחלה, כידוע. ועל־כן צריך תחלה התלמיד להתעורר לבא להרב לקבל הארה מהנקדה של הרב, ועל־כן צריכה האשה בחינת מקבל, בחינת תלמיד, בחינת לב, להפריש חלה הנתנה לכהן, כדי לקבל הארת הנקדה כדי לתקן שבירת לב. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה יז, ח): 'היא קלקלה חלתו של עולם' וכו', דהינו על־ידי חטא עץ הדעת שהיה על ידה, כי על־ידי פגם עץ הדעת נתחדש בחינת השבירה כידוע, ותקון השבירה הוא על־ידי הנקדה כנ"ל שהיא בחינת חלה לפיכך היא צריכה להפריש חלה וכנ"ל.

ועל־כן על־ידי חלה נמשך ברכה, והברכה מצויה בעסה, כמו שמצינו בהאמהות (ב"ר ס, טז), וכמו שאיתא בדברי רבותינו ז"ל (תנא דבי אליהו פרק יח), אצל אליהו שצוה להצרפית "והוצאת לי משם עגה" (מלכים א יז, יג) - שהיא חלה. ועל־ידי־זה באה ברכה בהקמח והשמן, כי כשנתבטל בחינת החרפות והשבירות על־ידי החלה שהיא בחינת נקדה, כנ"ל. אזי נתבטלין כל הקללות שבאין מן השבירות מחטא אדם הראשון, ואזי נמשך ברכה על האהבה דקדשה, שהוא בחינת כהן, שממנו נמשכין כל הברכות; ברוך ה' לעולם אמן ואמן: