# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/504/63/3/

ועל־כן כשנותנין מים בעסה צריכין לתן חלה לכהן, כי עקר קדשת המחין בחינת מצה, בחינת רעמים, זוכין על־ידי החסד שהוא בחינת כהן, בחינת ימין, בבחינת (תהלים קי, א): שב לימיני, כי עקר התגלות על־ידי החסד כנ"ל, בבחינת 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' כנ"ל. ועל־כן על־ידי החלה שנותנין לכהן מן העסה - על־ידי־זה ממשיכין בחינת חסדים, בחינת ימין, שהוא בחינת כהן, כמו שכתוב בקפיטל הנ"ל: אתה כהן לעולם - הינו 'אברהם איש החסד' שהוא ימין, הוא בחינת כהן, ועליו נאמר: שב לימיני הנ"ל, שעל־ידי־זה עקר ההתהוות בחינת הרעמים כנ"ל. ועל־ידי־זה מתגברים ומוציאין את העסה מסטרא דמותא, מבחינת חמץ, וזוכין שתהיה בבחינת מצה בבחינת רעמים, שמשם עקר גדול הלחם, כמו שכתוב (תהלים קד, ז-יד): "מן קול רעמך יחפזון וכו', להוציא לחם מן הארץ". ועל־כן עקר החלה הוא כשנעשית העסה, דהינו כשנותנין בה מים, שאז באה לכלל חמוץ, ואז צריכין לקדש העסה על־ידי החלה לכהן, שעל־ידי־זה מתגברין על־ידי בחינת ימין ומעלין מחמץ למצה, כנ"ל: