# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/504/63/6/

וזהו בחינת נעשה ונשמע שזכו ישראל בשעת קבלת התורה - שזכו לקבל קיום עשית המצות בשביל לשמע עוד מצוה אחרת, בבחינת 'נעשה ונשמע' שנעשה מצוה זו - כדי לזכות לשמע ולעשות עוד מצוה אחרת בשכר מצוה זאת, כי המצוה השניה שמצפין לקימה הוא בבחינת נשמע, כי נשמע הוא תשוקה ודבקות, כמבאר בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן כב), הינו המצוה השניה שעדין לא זכו לקימה שמצפין לקימה בשכר מצוה זאת, הוא בחינת נשמע. וזהו נעשה ונשמע, בחינת ששכר מצוה מצוה, שזהו עקר השמחה כנ"ל. ועל־כן נעשה ונשמע נקרא שמחה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק (ישעיה לה, י): "ושמחת עולם על ראשם", שהוא בחינת הכתרים של נעשה ונשמע, כי עקר השמחה הוא כשזוכין לקים המצות בבחינת נעשה ונשמע - שיעשה מצוה זאת כדי לעשות מצוה אחרת, בבחינת 'ששכר מצוה מצוה' כנ"ל, שזהו עקר קבלת התורה כנ"ל:

הלכות חלה ותרומות ומעשרות