# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/504/64/1/

על־פי התורה 'ישראל נעשים אדונים לבעליהם' וכו', בלקוטי תנינא בסימן ע"ו, עין שם. והכלל, שבכל מקום שישראל באים לשם בגלות בתחלה - הם שם כבושים בגולה, ויש להם יסורים גדולים בגשמיות ורוחניות, כל אחד לפי בחינתו וכו', כי הם נעים ונדים ומטלטלים שם ובזויים שם בעיני הרב כמעט כלו וכו' וכו', אבל אחר־כך הם כובשים גם זה המקום בעצמו ומרימין ומנשאין גם המקום ההוא עם כל מה שבתוכו להשם־יתברך, בבחינת "ו'נשאר ג'ם ה'וא ל'אלהינו" (זכריה ט, ז) ראשי תבות 'גולה', בחינת (מגלה ו.): 'עתידין בתי תרטיאות וכו' שילמדו בהן תורה ברבים, שנאמר (זכריה ט, ז): ונשאר גם הוא לאלהינו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל וכו', עין שם: