# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/504/64/2/

וזה בחינת חלה, וכל מתנות כהנה שנותנין מדברי מאכל דיקא, וביותר מגדולי הארץ שהם תרומה ובכורים ומעשרות וחלה הבאה באחרונה וכו', כי מה שישראל הם כבושים בגולה בתחלה, בכל מקום שהם מטלטלים שם - זה מחמת שבכל מקום יש ניצוצות ונפשות קדושות הרבה שנדחו ונפצו ונתפזרו לשם על־ידי חטא אדם הראשון, ועל־ידי חטאי כל הדורות עד היום הזה, ואלו הניצוצות והנפשות מצפים ומחכים תמיד שיבא לשם איש הישראלי. ותכף שבא לשם איש הישראלי - הם נופלים עליו ומסבבים אותו ונתאחזים בו כדי שיתקנם. ומחמת שאלו הנצוצות מנחים בין הגוים ובין הקלפות שהם נאחזים ומהדקים בהם מאד - על־ידי־זה יש יסורים גדולים לאיש הישראל שבא לשם, כי גם הקלפות וכו' וכל המחשבות רעות וזרות ובלבולים וכו' הבאים מהם נאחזין בו, מחמת שרואים שהניצוצות רוצים להתתקן, ועקר התאחזם והתגרותם הוא בעת שזה האיש עוסק באיזה דבר שבקדשה, שאז הוא זמן תקונם וגאלתם של הניצוצות מבין העכו"ם והקלפות, כידוע ומובן כל זה בספרי רבנו ז"ל בכמה מקומות (סימנים כז, ל), ומובן ברמז גם בספרי הזהר וכל כתבי האר"י ז"ל, שהם אחד מהיסודות הגדולות שספרי האר"י ז"ל והזהר מיסדים עליהם, כידוע למבינים במקומות אין מספר.

וזהו בחינת (שמות ה, ט): תכבד העבדה על האנשים וכו', בחינת (שם ה, כג): ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה וכו'. וזהו תקף אריכת הגלות, בפרט עכשו, כי כל מה שסמוך יותר ויותר אל הקץ - מתגברים ומתגרים יותר כל המתנגדים אל הקדשה והקלפות והתאות והנסיונות והבלבולים וכו', כמבאר במקום אחר. וצריכין התחזקות גדול מאד מאד כנגדם, ולצפות ולחכות לישועת ה' בכל עת בכל מקום שבאים לשם בגלות וטלטול, עד ישקיף וירא ה' משמים, ואז יזכה שלא די שיצא ויעלה משם לחרות בעצמו, אף גם יברר ויעלה משם כמה וכמה ניצוצות השיכים לחלק שרש נשמתו, בבחינת (זכריה ט, ז): "ונשאר גם הוא לאלקינו", עד שגם המקום בעצמו יתקדש בקדשה גדולה שילמדו בו תורה ברבים, בבחינת 'עתידין בתי תרטיאות' וכו'. וזה בחינת (בראשית טו, יד): "ואחרי כן יצאו ברכש גדול" הנאמר גם על הגלות הזה כידוע, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה מד, יט), וגם את הגוי - לרבות גלות כל הארבע מלכיות: