# הלכה א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/526/61/

קביעות מזוזה בבית

על־פי מה שכ תב רבנו (בסימן רסו): שצריך לבנות הבית בחכמה בבחינת "בחכמה יבנה בית", אבל כשבונה בלא חכמה - מתמסכן, בחינת פגם החכמה, בחינת (קהלת ט, טז): "חכמת המסכן בזויה". ועל־כן על־ידי מצות סכה יכולין לבנות ולא יזק, כי סכה הוא בחינת בינה שעל ידה יכולין לבנות, עין שם:

וזה בחינת מזוזה, כי איתא בדברי רבנו (בסימן כג): שהמזוזה היא בחינת עשירות, כמו שכתוב (איוב כב, כה): "והיה שד"י בצריך וכסף תועפות לך", עין שם:

ועל־כן קובעין המזוזה כדי להמשיך עשירות אל הבית, כדי לתקן פגם החכמה שהוא בחינת "חכמת המסכן בזויה". ועל־ידי המזוזה, שהיא בחינת עשירות - נתתקן, ועל־ידי־זה נתתקן הבית שקיומו תלוי בתקון החכמה כנ"ל. וכן איתא במקומות אחרים בדברי רבנו, שהחכמה תלויה בעשירות, בחינת (משלי יח, יא): "הון עשיר קרית עזו" (בסימן ס), עין שם, וכן במקום אחר. ועל־ידי העשירות שנמשך על־ידי המזוזה נשמר הבית, כי עשירות היא שלמות הנפש ושמירתה, כדאיתא בדברי רבנו (בסימן סט). וזה בחינת: "יברכך ה' - בממון, וישמרך - מן המזיקין" (במדבר רבה יא, ה), הינו שעל־ידי הממון נשמר מן המזיקין, כי הממון הוא שמירת הנפש:

ועל־כן סכת החג פטור מן המזוזה (יורה דעה, סימן רפו, סעיף יא), כי כל כח המזוזה, שהיא בחינת תקון החכמה נמשך מבחינת סכה, שהיא בחינת השכל כנ"ל, ועל־כן הסכה בעצמה בודאי פטורה מן המזוזה, כי משם נמשך כל תקון הבית, דהינו השכל, כמו שכתב רבנו, בחינת "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית", עין שם. ועל־כן כל דיני מזוזה - כדין הספר תורה בכל דיניה, וגם הוא כלולה מכל התורה, כי "שמע - והיה אם שמוע" הוא כלליות כל התורה, כי בחינת מזוזה היא בחינת התורה שיוצאת מבחינת סכה, שעל־ידי־זה מתקנין הבית, בחינת "בחכמה יבנה בית", שזה נמשך מבחינת סכה כנ"ל שמשם התורה, כמו שכתוב (משלי א, ח): "ואל תטש תורת אמך", בחינת "אם לבינה" (שם ב, ג), עין כל זה בדברי רבנו על פסוק 'ויעקב נסע סכתה', עין שם: