# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/526/62/3/

נמצא, שעל־ידי מזוזה נשמר הבית משם הטמאה, ועל־ידי־זה נשמר הבית משרפות אש, כי השרפות נמשכין מבחינת שם הטמאה, שהוא בחינת מאורי אש כנ"ל.

וזה שמובא (פרי־עץ־חיים, חצות פרק ג): לומר תקון חצות אצל המזוזה, כי חצות הוא תקון להנצל משרפות, כמבאר שם היטב במאמר הנ"ל. ועל־כן טוב לומר חצות אצל המזוזה, כי הם בחינה אחת, כי על־ידי אמירת חצות זוכין לשום "פאר תחת אפר" (ישעיה סא, ג), שיהיה נמשך הארת הצדיק בחינת פאר - בחינת מאורי אור, בחינת שם ה', תחת אפר - הינו מאורי אש, הינו שמאורי אש יתבטלו, ויתגברו ויאירו המאורי אור, בחינת פאר שהוא בחינת שם ה', כמבאר שם, עין שם. וזה נעשה על־ידי תקון חצות, כמו שמבאר שם. וזהו גם כן בחינת מזוזה, שהיא בחינת שם ה', בחינת פאר, בחינת מאורי אור, שהיא מאירה להבית, שעל־ידי־זה נכנעין ונתבטלין מאורי אש, שהם בחינת שם הטמאה, כי על־ידי שם ה' בחינת מזוזה הם נכנעין ונתבטלין. נמצא, שמצות מזוזה היא בחינה אחת עם תקון חצות, ועל־כן טוב לומר תקון חצות אצל המזוזה, כנ"ל: