# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/526/63/2/

וזה בחינת מזוזה שהיא שמירה, הינו שמירה להנפש, כי העקר לשמר את הנפש המלבשת בהכבוד, כי הבית שם עקר השראת הכבוד, כי עקר כבודו של אדם הוא רק בביתו, כמו שכתוב (ישעיה מד יג): "כתפארת אדם לשבת בית", שעקר הכבוד והתפארת של כל אדם הוא בביתו, כי הבית הוא בחינת מלכות, בחינת בית מלכות, כי חלק המלכות שיש לכל אחד הוא בביתו, בחינת (אסתר א, כב): "שרר בביתו". ומלכות היא בחינת כבוד, בחינת (תהלים כד, ז): "מלך הכבוד". וזה בחינת (שם מה, יד): "כל כבודה בת מלך פנימה", שעקר בחינת כבוד המלכות הוא בפנים בבית.

ועל־כן נקראת הגדלה וההתנשאות בשם 'בית', כמו שכתוב (שמות א, כא): "ויהי כי יראו המילדת את האלקים ויעש להם בתים", ודרשו רבותינו ז"ל (סוטה יא:): בתי כהנה ובתי מלכות. כי בית הוא בחינת כבוד, בחינת מלכות כנ"ל. ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (יומא ב.): "ביתו" - 'זו אשתו', כי הבית הוא בבחינת חוה אשה, שהיא בחינת הכבוד, שהוא אם כל חי, ששם מלבשין כל הנפשות, כנ"ל במאמר הנ"ל.

ועל־כן קבוץ הנפשות, דהינו משפחה נקרא בשם 'בית', כי נקראין 'בית אב', וכמו שכתוב (תהלים קלה, יט): "בית ישראל בית אהרן" וכו', כי כל הנפשות מלבשין בהבית, שהיא בחינת כבוד - אם כל חי כנ"ל.

ומחמת שהנפש מלבש בהבית, שהוא בחינת כבוד כנ"ל, על־כן צריך הבית שמירה גדולה, כי צריכין לשמר מאד את הנפש המלבשת בהכבוד כנ"ל. והעקר שצריכין לראות שיהיה פנים להכבוד שלא יינקו ממנו העזי פנים, שהם בחינת (ישעיה נו, יא): "כלבים עזי נפש" - שהם המנהיגים והמושלים של שקר: