# הלכה א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/543/61/

כי איתא (לקוטי תורה להאריז"ל פרשת וירא), שאביו ואמו נותנין לו לבוש לנשמתו, והנשמה היא השכל, כמו שכתב רבנו (סימן ה', חלק ב). נמצא, שכל שכלו והשגתו מקבל על־ידי לבוש שמקבל מאביו ואמו. וכל מה שנתוסף הארה בהלבוש הנ"ל נתרבה אור נשמתו, דהינו חכמתו. ועל־כן חיב לכבדם. כי על־ידי הכבוד שנותן להם, על־ידי־זה נתוסף הארה בנשמתם, כמו שמבאר במאמר "דרשו" (בסימן לז) על מאמר רבותינו ז"ל: 'הזהרו בזקן ששכח תלמודו לכבדו, והזהרו בבני עם הארץ לכבדם שמהם תצא תורה', עין שם. והכלל, ששרש הכל הוא הכבוד וכל דבר נכסף לשרשו, על־כן על־ידי הכבוד מתחיל הנפש להתעורר ולהתגלות, עין שם. וזהו (שמות כ, יב): "כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך". כי אריכות ימים היא בחינת השגת החכמה, כמבאר בדברי רבנו כמה פעמים, כמו שכתוב (קהלת ז, יב): "החכמה תחיה", דהינו על־ידי שנותן להם כבוד שעל־ידי־זה נתגדל נפשם, ועל־ידי־זה ממילא מאיר לבושו שנמשך לו מהם, ואזי זוכה להשיג ולקבל חכמה על־ידי הלבוש כנ"ל. והיא בחינת אריכות ימים, כנ"ל: