# הלכה ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/543/63/

על פי המאמר 'תקעו וכו' - להמשיך שלום בעולם', עין שם בספר הראשון בסימן יד:

והכלל, שצריכין להעלות הכבוד לשרשו שהוא היראה וכו'. ועקר הכבוד הוא לעשות בעלי תשובה וגרים, שזהו עקר כבודו יתברך, ואי אפשר לקרב בעלי תשובה וגרים כי אם על־ידי התורה, כי התלמיד חכם כשעוסק בתורה שהיא ששים רבוא אותיות, הוא מעורר שרשי נשמות ישראל שעלו במחשבה תחלה, שהם ששים רבוא נשמות כנגד ששים רבוא אותיות התורה, וכלם משרשים באותיות התורה הקדושה. ועל־ידי־זה שהתלמיד חכם מעורר שרש נשמתם, על־ידי־זה מתנוצצין הנשמות זה לזה. ועל־ידי־זה מגיע הארה גם להפושעי ישראל וחוזר בתשובה. ועל־ידי־זה נולדין גם נשמות גרים וכו'. ואלו הבעלי תשובה וגרים הם בחינת פלגא, כי צריכין יגיעות רבות ויש להם מניעות רבות קדם שמפשיטין הבגדים הצואים שהם מונעין אותו מהקדשה מאד וכו'. אבל נשמות של בני התלמיד חכם האמתי שזכה לעורר שרשי נשמות במחשבה תחלה, הם נשמות בהירות וזכות וכו' וכו', עין שם כל זה היטב.

וכשמעלה את הכבוד צריך להחזירו לשרשו שהוא היראה. ועל־כן צריך לכבד יראי ה' בבחינת (תהלים טו, ד): "ואת יראי ה' יכבד", כי שם שרש הכבוד כנ"ל. ועכשו הכבוד בגלות כי יש להם כל הכבוד וכו', ולעתיד כשיחזר הכבוד אל הקדשה לישראל אז יתקים (יחזקאל מג, ב): "והארץ האירה מכבדו" וכו'. עין שם כל זה היטב: