# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/543/64/1/

וזה בחינת כבוד אב ואם, כי עקר ההולדה נמשך מבחינת המאמר העליון הנ"ל, בחינת בראשית - מאמר סתום, שמשם מקבלין כל חלקי הכבוד המלבשין בכל המאמרות שבהם נברא כל פרטי העולם, ששרש כלם הוא הכבוד כנ"ל, כי עקר החיוב להוליד בנים הוא בשביל כבודו יתברך, כדי שיהיה קיום העולם שישארו בניו אחריו מדור לדור, לגלות כבודו בעולם שבשביל זה נברא הכל. כי הכל נברא רק בשביל הכבוד, כמו שכתוב (ישעיה מג, ז): "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" וכו' כנ"ל. ועקר התגלות כבודו הוא רק על־ידי האדם, כי אין מי שיגדל ויקדש כבודו יתברך כמו האדם, שבשבילו נברא הכל, כדי שהוא יודיע הדר כבודו יתברך שיש בכל פרטי הבריאה [כמובא כל זה במקום אחר (סימן עא תנינא)]. ובשביל זה מחיבים להעמיד תולדות כדי שיתרבו בני־אדם בעולם שיודיעו כבודו יתברך.

ובשביל זה בעצמו נתן השם־יתברך כח כזה באדם שיוכל להוליד בצלמו בנים, שזהו מנוראות נפלאותיו, כמו שכתוב (תהלים קלט, יד): "נוראות נפליתי נפלאים מעשיך" וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (נדה לא.). והכל בשביל כבודו יתברך, כדי שיתקימו בני־אדם בעולם מדור לדור שיגדלו כבודו יתברך כנ"ל. נמצא, שעקר שרש כח ההולדה נמשך מכבוד שהוא שרש כל הבריאה כלה. וכן קיום כל הבריאה כל מה שנולד בכל עת, הן צמחים הן חיות והן בני־אדם, כל נפלאות נוראותיו יתברך שהוא עושה בכל עת - שנותן כח שיצמח אילן כזה מגרעין אחד או שהבהמה תוליד בדומה לה, וכן הולדת האדם, שרש הכל הוא הכבוד כנ"ל. ועקר הוא האדם, שכל כבודו יתברך תלוי בו כנ"ל, ועל־כן כל כח ההולדה של האדם נמשכת מכבוד כנ"ל.

אבל חלקי הכבוד המלבשין בכל אחד אין להם כח להוליד עד שיקבלו משרשם, דהינו משרשי חלקי הכבוד המלבשין בעשרה מאמרות שבהם נברא העולם ועל ידם כל ההולדות שבעולם שהם קיום העולם. וגם אלו חלקי הכבוד אין להם כח להוליד עד שיקבלו משרשם העליון, שהוא שרש כל המאמרות, שהוא המאמר סתום - בראשית, שהוא שרש הכל. ומשם מקבלין כל חלקי הכבוד של כל העשרה מאמרות לקים העולם לתן כח להמשיך כל ההולדות שבעולם. ובפרט הולדת האדם שהוא עקר הכל, שאי אפשר להמשיך נשמתו וחיותו כי אם משרש הכל שהיא בחינת 'איה', בחינת 'בראשית - מאמר סתום' כנ"ל.

וכן מובן בכתבי האר"י ז"ל (עץ חיים, שער לט, פרק ז): שאי אפשר להמשיך נשמות הזווגים כי אם כשמקבל מחין מבחינה גבה יותר, וזאת הבחינה מבחינה גבה יותר, וכן למעלה מעלה עד שרש הכל. ומשם נמשך תוספת הארה אל המחין מדרגא לדרגא עד שנולדה הנשמה ונמשכת למטה וכו', עין שם. הינו כנ"ל, שצריכין להמשיך ההולדה משרש הכל שהוא בחינת 'בראשית - מאמר סתום' כנ"ל.

ומאחר שמבחינת המאמר סתום, משם דיקא יונקים החיצונים ומקומות המטנפים מגדל ההעלמה וההסתרה וכו' כנ"ל, על־כן בזה העולם על־פי רב נאחזת תקף הסטרא אחרא בכל הזווגים של רב בני האדם, וכמו שאיתא בזהר, כי אי אפשר להאדם שיעלה לשם לבחינת מאמר סתום וכו' - כי אם כשירד תחלה לברר ניצוצות מעמקי הקלפות, שהם בחינת מקומות המטנפים, שנפלו לשם כמה ניצוצות ונשמות מחטא אדם הראשון. וכשיורד לשם - הוא מחפש ודורש איה מקום כבודו, ואזי עולה בתכלית העליה וממשיך הנשמה משם, מבחינת 'איה' מאמר סתום, שהוא שרש הכל כנ"ל.

ועל־כן יש בענין הזווג מלחמה גדולה ונוראה מאד, כידוע. וזעירין אנון (ו מועטים הם) שזוכין לנצח מלחמה זו בשלמות. ויש בזה אלפים ורבבות בחינות, כי יש צדיקים נוראים מאד, שאף־על־פי שיורדים להעלות ניצוצות ממקום שצריכין להעלות, אף־על־פי־כן בגדל כחם הם מתגברים שלא תהיה נאחז בהם שום אחיזה מזהמת של מקומות המטנפים, שמשם תקף התגברות התאוה הזאת רק יוצאין משם בשלום, ועל־כן באמת ממשיכין נשמות גבוהות מאד ממקום שממשיכין.

אבל על כל פנים איך שהוא, מאחר שהוא בהתר כדת התורה הקדושה, נמשכין נשמות גבוהות וקדושות בכל הולדה, אף־על־פי שיש בו איזה אחיזה מהזהמא, כמו שכתוב (תהלים נא, ז): "הן בעוון חוללתי" וכו', עם כל זאת נמשכת הנשמה ממקום גבה מאד, מבחינת מאמר סתום הנ"ל, הינו בבחינה הנ"ל, בבחינת ירידה תכלית העליה. שדיקא מחמת שמכרח לירד למקומות אלו שרחוקים מאד מכבודו יתברך, שיניקתם ממאמר סתום, שמהם התגברות כל התאות, בפרט תאוה זאת, אזי על־ידי ירידתו לשם בהתר לקים מצות התורה, ואזי הוא שואל ומחפש ומבקש 'איה מקום כבודו' במקומות כאלו, ואזי הוא עולה בתכלית העליה לבחינת 'איה', בחינת בראשית - מאמר סתום, שמשם נשמת ההולדה.

ואפלו מי שאינו זוכה לידע מזה לשאל ולחפש אז 'איה מקום כבודו', אף־על־פי־כן מאחר שהוא בהתר, נעשה כל זאת ממילא בכח הצדיקים העוסקים בזה, כי הצדיקים מקימין כל העולמות ובכחם ועל ידם כל ההולדות שבעולם, כי עקר שרש ההולדה מבחינת 'איה' מאמר סתום, שמשם דיקא יניקת מקומות הנ"ל, שמשם נמשך הזהמא והתגברות התאוה שנאחז בההולדה. ועל־ידי־זה דיקא שהם מתגברים, על־ידי־זה דיקא עולים משם לבחינת 'איה' שהוא שרשם שמשם עקר ההולדה כנ"ל: