# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/62/10/

גם הסכין של מילה הוא בחינת (ויקרא כו, כה): "חרב נקמת נקם ברית", בחינת תכלת 'דאכלי כלא ושצי כלא'. אבל ישראל הדבקים בה מקבלין חיותם משם, וכמבאר כל זה היטב במאמר הנ"ל. כי על־ידי הסכין של מילה חותכין ומשברין ומבטלין הערלה, בבחינת "חרב נקמת נקם ברית". שמכלין ומשברין כל הקלפות החופין על הברית קדש בבחינת תכלת - 'דאכלי כלא ושצי כלא' וכו' כנ"ל. אבל ישראל הדבקים בה' מקבלים חיות ממנה, בבחינת (דברים ד, ד): "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים" וכו'. כי התינוק הנמול מקבל חיות מהסכין של מילה, בבחינת (יחזקאל טז, ו): "בדמיך חיי" וכו', כי עקר החיות הוא החכמה, כמו שכתוב (קהלת ז, יב): "החכמה תחיה" וכנ"ל. ועקר החכמה שהוא החיות אין יכולין לקבל כי אם על־ידי תקון הברית, שהוא בחינת מצות מילה. נמצא, שעל־ידי הסכין של מילה, שהיא בחינת מלכות, בחינת "חרב נוקמת" וכו', בחינת תכלת וכו', על־ידי־זה מכלין ומשברין הערלה בבחינת 'דאכלי כלא ושצי כלא'. וזה הנמול מקבל חיות משם בבחינת "בדמיך חיי", בבחינת "החכמה תחיה". וזה בחינת (דברים ד, ד): "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום" כנ"ל. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: