# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/62/7/

וזה בחינת מה שאיתא בתקונים (הקדמה ב:): "מי יעלה לנו השמימה" (דברים ל, יב) - ראשי תבות מילה, וסופי תבות הויה. 'מ י יעלה' דיקא, כי מצות מילה היא בבחינת עליה מתתא לעלא, כי היא בבחינת אתערותא דלתתא אשר מחמת זה אנו דיקא צריכין לתקנו ולמולו. ועל־כן מלין ערלת בשר דיקא, כי אנו רוצין מקדם לקבל על מלכותו ולגלות מלכותו בעולם, ואחר־כך לקבל האור על־ידי הכלים וכו' כנ"ל. נמצא, שאנו עולין ממטה למעלה. ועל־כן הוא בחינת "מי יעלה לנו השמימה" כנ"ל. ועל־כן בראשי תבות מילה ובסופי תבות 'הויה'.

כי מתחלה אנו צריכין למול ולחתך ולשבר הערלה דחפיא על ברית, הינו לתקן הברית קדש, ואחר־כך נתגלה אור העליון על־ידי הכלים הנעשין על־ידי אתערותא דלתתא שעל־ידי־זה נתגלין כל המדות וכל העולמות. וזה בחינת שם הויה ברוך הוא, שהוא בחינת אורו העליון יתברך שמחיה את כל העולמות שהוא כלל כל המדות, שכל זה זוכין על־ידי מצות מילה, על־ידי בחינת תקון הברית, וכנ"ל. כי בתחלה צריכין להכניע ולשבר הערלה ולתקן הברית קדש ולגלות מלכותו יתברך, ואחר־כך זוכין לקבל האור במדה, בבחינת עולם התקון שהוא בחינת שם הויה. ועל־כן בראשי תבות מילה, ובסופי תבות הויה, וכנ"ל. והבן. כי עקר התקון בחינת עולם התקון הוא על־ידי תקון הברית, כידוע: