# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/546/63/5/

כי התורה וארץ־ישראל ומצות מילה שהיא תקון הברית, הכל אחד, כי אי אפשר לזכות לארץ־ישראל כי אם על־ידי מצות מילה שהוא תקון הברית, כמו שכתוב (נחמיה ט, ח): " וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני" וכו', וכמו שכתוב ביהושע (ה, ד): "וזה הדבר אשר מל יהושע אותם". ופרש רש"י: על־ידי דבור מל אותם, אמר להם, כסבורים אתם לירש את הארץ כשאתם ערלים? וכו':

וזה בחינת שבעה ימי ערלה שעוברין על התינוק קדם שנמול, זה בחינת שבעה עממין שהיתה ארץ־ישראל תחלה בידם ואחר־כך נתנה לישראל אחר שנמולו. וזהו וכרות עמו הברית לתת ארץ הכנעני החתי והאמורי וכו', וחושב כל השבעה עממין שמגרשין אותן על־ידי תקון הברית שהוא בחינת מילה שנתנה בשמיני, שאז מעבירין שבעה ימי ערלה מהתינוק ומגלין החסד דמתגלי בפומא דאמה, שהיה החסד הזה בתחלה סתום ונעלם בשבעה ימי ערלה כנ"ל, ועכשו נתגלה על־ידי המילה, ועל־ידי־זה כובשין ארץ־ישראל, כי הכל אחד כנ"ל: